א רדי ושבי על-עפר בתולת בת-בבל שבי-לארץ אין-כמא בת-כשדים כי לא תוסיפי יקראו-לך רכה וענגה : ב קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי-שבל גלי-שוק עברי נהרות : ג תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם : ד גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל : ה שבי דומם ובאי בחשך בת-כשדים כי לא תוסיפי יקראו-לך גברת ממלכות : ו קצפתי על-עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא-שמת להם רחמים על-זקן הכבדת עלך מאד : ז ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא-שמת אלה על-לבך לא זכרת אחריתה : ח ועתה שמעי-זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול : ט ותבאנה לך שתי-אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד : י ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד : יא ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי : יב עמדי-נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי : יג נלאית ברב עצתיך יעמדו-נא ויושיעך הברי שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך : יד הנה היו כקש אש שרפתם לא-יצילו את-נפשם מיד לה...
אל הספר