א משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה : ב עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד : ג ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני-ישראל יהיו נאם יהוה צבאות : ד והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה : ה והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים : ו ונשאר-בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם-יהוה אלהי ישראל : ז ביום ההוא ישעה האדם על-עשהו ועיניו אל-קדוש ישראל תראינה : ח ולא ישעה אל-המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים : ט ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה : י כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על-כן תחעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו : יא ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש : יב הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון : יג לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני-רוח וכגלגל לפני סופה : יד לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו :
אל הספר