א ואשה אחת מנשי בני-הנביאים צעקה אל-אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את-יהוה והנשה בא לקחת את-שני ילדי לו לעבדים : ב ויאמר אליה אלישע מה אעשה-לך הגידי לי מה-יש-לך בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם-אסוך שמן : ג ויאמר לכי שאלי-לך כלים מן-החוץ מאת כל-שכניך כלים רקים אל-תמעיטי : ד ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד-בניך ויצקת על כל-הכלים האלה והמלא תמיעי : ה ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מוצקת : ו ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל-בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן : ז ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את-השמן ושלמי את-נשיך ואת ובניך תחיי בנותר : ח ויהי היום ויעבר אלישע אל-שונם ושם אשה גדולה ותחזק-בו לאכל-לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל-לחם : ט ותאמר אל-אישה הנה-נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד : י נעשה-נא עלית-קיר קטנה ונשים לו שם מחה ושלחן וכמא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה : יא ויהי היום ויבא שמה ויסר אל-העליה וישכב-שמה : יב ויאמר אל-גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא-לה ותעמד לפניו : יג ויאמר לו אמר-נא אליה הנה חרדת אלינו א...
אל הספר