א והרעב כבד בארץ : ב ויהי כאשר כלו לאכל את-השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו-לנו מעט-אכל : ג ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא-תראו פני בלתי אחיכם אתכם : ד אם-ישך משלח את-אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל : ה ואם-אינך משלח לא נרד כי-האיש אמר אלינו לא-תראו פני בלתי אחיכם אתכם : ו ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח : ז ויאמרו שאול שאלהאיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד-לו על-פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את-אחיכם : ח ויאמר יהודה אל-ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם-אנחנו גם-אתה גם-טפנו : ט אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם-לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל-הימים : י כי לולא התמהמהנו כיעתה שבנו זה פעמים : יא ויאמר אלהם ישראל אביהם אם-כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים : יב וכסף משנה קחו בידכם ואת-הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא : יג ואת-אחיכם קחו וקומו שובו אל-האיש : יד ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את-אחיכם אחר ו...
אל הספר