הניתוח שנעשה עד כה מאפשר לנו לנסח מחדש את הבעייתיות הבסיסית של קירקגור ויצירתו . כפי שראינו , בעיית היסוד בחייו של קירקגור היא הניכור ; הקרע הבסיסי שבתוך קיומו , בינו לבין חייו . ניכור זה הוא האתגר המרכזי של חיי קירקגור והגותו . ניתן לפרש עתה את ההתנסות בניכור כהתנסות בהכחשה עצמית . בניכור , האדם מתנסה בנתק שבינו לבין קיומו , כך שלאמיתו של דבר , הוא חי מתוך התכחשות לעצמו . קירקגור אכן כותב : 'רק האדם היודע בנסיונו מהי הכחשה עצמית אמיתית יכול לפתור את חידתי ולהכיר שהיא הכחשה עצמית . ' נקודת המוצא הקירקגוריאנית היא ההכחשה העצמית . הניסיון להגיע להבנה עצמית , למציאת העצמי , הוא ניסיון להתמודד עם הכחשה זו ולאשר מחדש את הקיום . האישור העצמי פירושו , חיוב הקיום הקונקרטי , תחושת ביטחון ומלאות עצמיים , דהיינו , התגברות על חוסר המשמעות של הקיום . אחת הביקורות שיש לקירקגור כנגד הפילוסופיה הספקולטיבית טוענת , שהיא מצמצמת את ה'גורמים הפתולוגיים' שבקיום , ולפיכך אינה אלא ספקולציה מטפיזית שאינה מצליחה לחבוק את הקיום עצמו ( ראה ש . ב . ה ,. עמ' , ( 404 הנגוע בחולי ובסבל בסיסי ( שם , עמ' . ( 417-416 ה...
אל הספר