סרן קירקגור , ( 1855-1813 ) ההוגה הדני הידוע , משתייך לאותם פילוסופים יחידים שחייהם והגותם שלובים זה בזה ללא הפרד . שילוב זה עשוי להיחשב בעיני אנשים רבים כמגרעת בולטת . שכן , בעיניהם , צריכה הפילוסופיה להתנהל במסלולה העצמאי , השיקולים הפילוסופיים צריכים להיות ענייניים וביקורתיים , החיים הקונקרטיים של הפילוסוף צריכים להצטמצם ולהצטנע ולא לתפוס מקום בתוך הפילוסופיה עצמה . אכן , מצויים חוקרים רבים , אשר בשל הקשר ההדוק שבין הפילוסופיה של קירקגור לחייו מצד אחד , והנחות היסוד שלהם בכל הנוגע לטיבה של הפילוסופיה מצד שני , שללו , או למצער המעיטו בערך הגותו של קירקגור . מטעם זה , היו חוקרים שנטו להתרחק , ככל האפשר , מחיי קירקגור , ולהתמקד בניתוח ובפירוש יצירתו הספרותית . ריחוק זה וסילוק העקבות הביוגרפיים מן העיון הפילוסופי אפשר , לדעתם , להחזיר את קירקגור אל חיקה הבטוח של המסורת הפילוסופית . העמדה שאותה אציג בספר זה תהיה שונה . מצד אחד , אטען שהפילוסופיה של קירקגור קשורה ללא הפרד בחייו . פילוסופיה זו היא אישית , באותו מובן שהיא מתייחסת לקיום הקונקרטי הייחודי של קירקגור האיש . מצד שני , הפילוסופיה...
אל הספר