באותם הימים , ימי ההתחדשות והתנופה לאמנות ההומאניסטית באירופה , כבר היתה הקבלה הישראלית במדרון . האידיאולוגיה המשיחית המסתורית שלה נתלית כבדיה אכזרית על חייהם של ישראל , בייחוד במזרחה של אירופה . לא היה בכוחה של משיחיות זו למלא את משאת לבו של אדם ליציבות חיים , לחיזוק עמדה' לקירבת אלהים : לקצת נחמה בשביל הנפש הדוויה המתנוונת בבדידותה הקשה . מתוך האלם הכבוש בעצמותיו משווע היה אדם מישראל לגאולה שבחברותא . עורג היה לתמיכה בשפלותו היחידית , לסיוע בפני הסכנות המתרגשות על הקיבוץ . אי שם ודאי ישנו משהו או מישהו אשר יבוא ליישר את ההדורים וליישב את הסתירות שבהוויה . ואדם זה מישראל נכסף היה לגלם בביטוי הולם את חתירתו אל הגאולה : לקלוט אותה קליטה נאמנה בלבו ולשאת אותה על שפתיו . ניגון היה בוקע מלבו למראה התפארת אשר בבריאה , וכמה היה ליצירת כלים אשר על ידם יפרק את הלחץ שבניגונו . הלמדנות הרבנית תלמודית לא הבינה לרוחו , והקבלה הסגפנית העיקה עליו יותר ויותר בעבי צלליה ובהגותה הקשה . והוא הלא מתרפק היה על החיים בכל מאודו וביקש להפיג את הקדרות המםתורית הפםימיסטית מלבו . עוד טרם עמד על סף התחייה הלאומי...
אל הספר