עובדה חשובה היא בתולדות האינטליגנציה המערבית החדישה : אף בצרפת ואף בגרמניה היתה העין נשואה אל הספרות הרוסית' והלא בהישגיה האסתטיים האמנותיים היתה הספרות הרוסית מפגרת מן המערב . מה גאולה נצנצה לו , לאיש הציורליזאציה והתרבות באירופה , מספרות המזרח' שהרבה היתה עדיין מעולפת ומכונפת בעצמה ולא הפגינה זיקה יתרה וזהות מרובה לאירופה ? הרבה מן הפלאי היה בה ברוסיה מעודה , ומופלאה היא גם ברוח המהלכת בספרותה במשך הדורות . ידועה מאז חשכותו של העם הרוסי ' שהבערות דבקה בו כספחת והשלטונות הצאריים החזיקו בפרימיטיביות שלו כטובה לעצמם . ואילו הספרות הרוסית , שיוצריה הגדולים היו מבניהם של אצילים ותופשי השלטון , על כורחה היתה פונה אל 'העם הפשוט / יונקת ממקורות יצירה עתיקים שלו , נאחזת בכמיהותיו הסתומות שימים רבים לא ניתן פה להן , דורשת בסוגיות חמורות של בעיות חברתיות וצוללת לנבכי חווייתו של היחיד . בידו של המון העם לא היה ליהנות הנאה ישירה מן היצירה האמנותית של סופריו ומשורריו . אולם משהו מהדיהם של הללו גונב לו : וזה היה ממלא את לבו מן התעורה כלפי איזה פלא גדול קדוש . הפלא תוסס במתן הניב לדכיי נפשו של העם ...
אל הספר