רק מתי מספר מיוצריה של הספרות הגרמנית פנו עורף למולדתם , ארץ ההוגים והפילוסופים' המשוררים והמוסיקאים , אשר נתמכרה לנאציזם , ומובן הדבר מאד : הפולחנות הנאציים היו הולכים ומגלמים למעשה את כל אשר נצטבר באמנות הספרותית והמוסיקאלית במשך הדורות . היהודים טולר' ואםרמאן , צווייג , ריינהארדט אז רק אז הציצו בתהום אשר נפתחה להם מן 'המולדת האהובה / ובאשר דרך תשובה לא ראו אל מוצאם , איבדו את עצמם מדעת . הסה פרש לשווייץ , תומאס מאן גלד , לאמריקה , רילקה עד יומו האחרון נודד היה אחרי האלוהים . והמשורר הלאומי הגרמני , סטיפאן גיאורגה , מתבודד היה בנכר עם רעיון האצילות האינדיבידואליסטית שלו ושר על הבדידות הגדולה . גיאורגה סירב להתגאל בפת הבג של הממשלה הנאצית הגר מנית . הוא נטש את מולדתו , שעל האישיות השלימה והנעלה אשר בה נתנבא כל ימיו' ועד סוף ימיו התייחד עם הטבע ביערות שבסביבות לוקארנו . את חזונו על האני האמנותי , המשוכלל ביחידות דמות ובשלימות סגנון , ראה מחולל בכוח הפרץ ההמוני הצעקני שהסעיר את העם הטיווטוני הזונה אחרי הפולחנות 'הטבעיים' הוואגנריים היטלראיים . גיאורגה אולי יחיד היה בדורו האירופי ' בזה ...
אל הספר