עם שנת 1918 מתחילה תקופת הבהובים אחרונה לליבראליות הדימוקראטית באירופה , המלחמה העולמית הגדו לה אך זה נסתיימה—אולם אתה לא שככו אותם דחפי ההרס שהלכו הלוך והתגלע , עד שנתפרצו במילואם במלחמת העולם השנייה . עמדה אז שעת ביניים , ועל המשואות עוד היה מנצנץ החלום על אנושות משופרה' על דימוקראטיה במדיניות ובכלכלה' על שותפות האדם בנכסי תרבות מפותחים . באנגליה ובצר פת ובאמריקה עוד היו מתנבאים אז על שלטון המחשבה היו צרת , על שוויון לאומים ועל ריעות לאומים , על חיוניותה של הציבוריות רבת הפנים והזרמים , ועל שלימות נפשו של האדם היוצר . בראשיתה של שעה זו דומה היה כאילו האימה , שזה מכבר היתד . מכרסמת בלבה של אירופה' שוב הולכת ופגה . מארב השכול , שתוסס היה באירופה עוד משלהי המאה התשע עשרה , דומה מסתלק היה ברחשי אמונה חדשה שהתחילה שוב מחזקת את לבו של האדם המערבי . שארית הפליטה לליבראליות זו עוד היתה קיימת אז בחיים ובספרות של אירופה . קולם של לורד םסיל ולורד באלפור' של 1 ללויד ג'ודג' וסמאטס באנגליה , ושל אדוארד הריו ואריסטיד בריאן בצרפת עוד היה מנסר בעולם . כהנים אחרונים הם שניסו לשוב וללבות את גחלתה ש...
אל הספר