כששב מן המזרח , נכנס וילפריד ל"מעגל הקסמים של היציבות " - כך העדיף לכנות את השגרה היומיומית שלו . מרכזו היה דירת המנהלים בקומה השנייה בגוש הבניין של חברת נ' ישראל . ציורי שמן קישטו את הכניסה לחדר הישיבות הראשי . חלונות חדרו של וילפריד השקיפו אל משרדי ראש עיריית ברלין , שמעבר לרחוב . על הקיר היתה תלויה רפרודוקציה של ציורו הנודע של פייגל , 'טרה סאנקטה , ' ששימש לווילפריד כ ' מזרח / כסימן שמעבר לרובע שויננפירטל משתרע המזרח , כלומר ארץ הקודש . וילפריד הופקד על קהילה קטנה אך מגוונת של חברת נ' ישראל , שמנתה אלפיים שכירים ובתוכם מנהלי מחלקות ומזכירים בחליפות שרר , כאלה ששירתו את המשפחה עשרות שנים , כחמישים זבנים צעירים בעלי אמביציות שלטשו עיניהם למספר קטן של משרות מנהליות שלא היו מיועדות לבני המשפחה , בנות משפחות מרוששות מהמעמד הבינוני שעברו כקופאיות או כתופרות , שוליות מן הפרובינציה , בני הסיטונאים , לקוחות החברה וכן חטיבת השוערים במרים . איש ליד רעהו עבדו יהודים ( כרבע מהצוות ) ולא יהודים סוציאל דמוקרטים ונאצים באבם בין טורי חלונות הראווה , שמוקמו בגלריות מדורגות , אשר הקיפו את חלל המדרגות ...
אל הספר