פרק ג: הטירון

משפחת ישראל הצליחה להרחיק את וילפריד מבתי הדין הצבאיים , אבל לא היו לו שום סיכויים להגיע ללימודים או להצטרף לעסק המשפחתי , באווירת המצוקה האנושית בשלב האחרון של המלחמה , בברלין , שבה ניכרו כבר אותות ראשונים של ההתקוממות נגד המשטר הישן . במשך חורף , 1917 שנודע לשמצה בשם "חורף סלק הבהמות , " הלך והחמיר המחסור כמזון טרי , וניתן היה להשיג ולאגור אותו רק בכפר , אצל סרסורים או בגנבה . חסרו גם פחם ואריגים . בבתי המלון היו מסירים את השומן מעל המים שרחצו בהם את הכלים ; לתחבושות השתמשו בנייר . בין עובדי הסעד נפוץ הסיפור על קצין , שבשובו הביתה , קרע את הכותנה מהרקע שעליו היו מודבקות מפותיו היקרות , והשתמש בה לחיתולים . חמורה ביותר היתה מצוקת הילדים הגרמניים , שנולדו לאימהות שסבלו מתת תזונה , או שהגיעו בעצמם למצב של רעב למחצה ובעקבותיו לרככת עצמות וחולשה . מאות אלפי ילדים מתו מרעב או נשארו נכים לתמיד ' . בהשוואה לסבלות הכלל היתה מצוקתם של העשירים קלת ערך . ב 1916 רכש ברתולד ישראל מגרש על חוף האגם ואנזיי כדי לבנות וילה כפרית ; את התוכנית לבניינה הטיל ב 1918 על אדריכל . הדודנים של משפחת ישראל שחיו...  אל הספר
מוסד ביאליק