חשובי ההיסטוריונים במאה הרביעית היו אפורוס ותיאופומפוס , אך כתביהם לא נשתמרו במלואם . אפורוס החל את חיבורו במאורע הראשון שעליו היה לו מידע בטוח , לדעתו . המשחקים האולימפיים הראשונים , שהתקיימו לפי חישוביו בשנת . 776 הוא הוציא מתחום כתיבתו כל מה שקדם למאורע זה , בהעדר אינפורמציה מהימנה . את עיקר חיבורו ייחד לתולדות זמנו . תיאופומפוס היה אחד מממשיכי תוקידידס , אבל את חיבורו העיקרי — שכלל 58 'ספרים' — הקדיש לתולדות פיליפוס מלך מאקדוניה וזמנו . הוא הבין כנראה , שעם מלך זה ומעשיו החל עידן חדש בחיי יוון . אולם הוא גם הלך בדרכי הרודוטוס בהיקף התעניינותו , שלא הצטמצמה לאירועים מדיניים . המשותף לאפורוס ולתיאופומפוס , שהם כתבו בסגנון הרטורי החדש , ושמו לב יותר לשיטת התיאור מאשר למאורעות המתוארים . כאמור היווה שלטונו של אלכסנדר נקודת מפנה בתולדות הלאס . כל התהליכים שערערו את משטר הפוליס הגיעו עמו ועם יורשיו , ה'דיאדוכים , ' למלוא השפעתם . תמיד היו אישים שפרצו או ביקשו לפרוץ את מסגרת הפוליס , אבל עד לאמצע המאה הרביעית לא עלה הדבר בידם . עתה נשתנו לחלוטין היחסים בין הפוליס לפרט . הפוליס הפכה כמעט א...
אל הספר