כותרת סעיף זה יומרנית משתי בחינות : היא מבוססת על הדעה , שהיתה להרודוטוס השקפה מושלמת ומגובשת וברורה לו עצמו ; וכן על ההנחה , שאפשר למצוא השקפה זו ולהציגה בפני הקורא בשלמותה . אין אדם שהשפעת חברתו אינה ניכרת באמונותיו ובדעותיו . גם רוחו של הרודוטוס עוצבה בידי הדעות הקודמות ואפילו הקדומות של זמנו . משום כך נאלץ החוקר לנסות ולגלות את דעותיו מתוך הרצאותיו : לפעמים מגלה הרודוטוס את דעתו בעניין מסוים במפורש , ואף תולה בו הערה כללית . כך למשל הוא מספר על איש אחד שהתפרנס ממעשים טמאים ביותר , בכך שרכש ילדים יפי תואר , סירס אותם ומכר אותם לפרס . הוא עשה כן גם לאחד הרמוטימוס . והלה עלה לגדולה כחצר קסרקסס . שיחק לו מולו , והאיש שגרם לאסונו נפל לידיו במרמה . הרמוטימוס הכריח אותו לסרס קודם את ארבעת בניו , ואחר כך אילץ את הבנים לעשות כן לאביהם . והרודוטוס אומר : ' הרמוטימוס זכה לנקמה הגדולה ביותר שאנו יודעים על העוול שסבל , ' והוא שם בפי הרמוטימוס את המלים ; 'החשבת , כי מעשיך השפלים ייעלמו מעיני האלים ? אבל הם אלי צדק שמסרו אותך לידי , ואל תתלונן על נקמתי ' ! במקרה אחר הוא אומר במפורש , בשמו הוא , כ...
אל הספר