3. ראשית המדע ביוון

הפילוסופיה היוונית ותולדותיה באירופה המערבית בוודאי מייצגות דבר חדש בהיסטוריה . הסגולות העיקריות המייחדות אותה באשר לדעות על הקשר ההדדי בין האדם לסביבתו הן , מצד אחד , הדחף המתמיד לגלות ולהסביר הן את טבע האדם והן את טבע סביבתו , ומצד שני העובדה , שדחף זה בא על סיפוקו בעזרת שימוש עקיב בחשיבה הגיונית , שהותירה מקום מצומצם בלבד לדמיון ולהזיות . צירוף הדחף המתמיד לחקירה ולתגליות והיישום העקיב של חשיבה הגיונית , אפילו בסתירה לנסיון החושים , הוא הבסיס למחשבה המדעית המודרנית . הופעתו הראשונה היא בתורות הפילוסופים האיוניים , שהראשון ביניהם היה תאלס ( נולד בשנת 640 לפנה"ס בקירוב . ( 'ככל שאנו יודעים , דבר זה לא נוצר בשום מקום אחר בעולם .- "' בדברים נוקבים אלה מגדיר אחד מגדולי חוקרי מצרים את ההבדל בין הגות היוונים להגות העמים שסבבו אותם . מלומד אחרי - ' קובע כנקודות בעלות חשיבות בסיסית בשיטת החשיבה היוונית הקדומה : ( 1 ) התפתחות טכניקות של טיעון לסתירת דעה נוגדת , לשידול ולשכנוע ( Persuasion ) ולהוכחת דעת הטוען ( 2 ) ; התפתחות ההסתכלות והמחקר . כל החוקרים העוסקים בנושא זה מדגישים תופעה יסודית אח...  אל הספר
מוסד ביאליק