הבריכה נתרס"ד-תרס"ה ! מאת ברוך קורצווייל נושא הטבע , במידה שנודע לו מקום מרכזי בשירי ביאליק , טבוע גם הוא בחותם אישיותו המיוחדת , שמהות התגלותה היא החידוש שבשירתו . על כן יהיה זה תפקידנו לעמוד על אותם הקווים בשירתו ובאישיותו , שהם שלו ושלו בלבד , ונתעלם מאותם היסודות שעליהם התעכב עד כה המחקר על ביאליק . כי נראה אותם כדבר שמסתבר מאליו ושאינו טעון דיון , ושהיה עלול רק להסתיר את בעיות המחקר העיקריות של שירה זו . אנו מניחים גם בתחום שירת הטבע כל מה שנראה כהמשך בלבד בביטוי האסתיטי , כנתון חברתי ורוחני . משום כך לא נדון כאן במיוחד ב'שירי החורף , ' שבהם ביאליק אינו מגיע למלוא ביטוי עצמי , ובוודאי שלא ב'שירי החורף' מתרס"ב , שליריותם נראית לי מפוקפקת מאוד . אינני מתפעל ממה שנראה , למשל , ללחובר כ'שירת הגבורה . ' אינני מרגיש מאומה מהאופייני 'לתפיסת עולם עברית' בשירים אלה . הדברים אינם מתנשאים מעל למימד של ציורים דסקריפטיים . — אבל גם ב'משירי החורף' שבתרס"ד מתקשה אני לשמוע את הטון המיוחד , החדש , שבשירי ביאליק . הקלות העליזה נראית מלאכותית במקצת והמשקל מזכיר , כמו שהעיר לחובר בצדק , 'את דרך משקלו...
אל הספר