המתמיד 1 תרנ"ד-תרנ"ה ] מאת דן מירון בשירת 'המתמיד' ניכרים רשמיה של מבוכה צורנית , שהיא תולדת פשרה בין כוונת היסוד היוצרת של ביאליק לבין התוצאות העובדתיות , שאליהן הוביל אותו מהלך שקידתו על הפואימה . על עובדה זו יכול הקורא לעמוד , משסילק מעל עצמו אחת מן הטעויות הרווחות ביותר באשר לדמות 'המתמיד' ולטיבה - טעות הזיהו בינה לבין היאני' האבטוביוגראפי של יוצרה . זיהוי זה , שנקבע למראשית ההערכה המפורטת של יצירת ביאליק ( קלוזנר , במאמרו הראשון על ביאליק , משנת תרס"ד : 'ב'המתמיד' תאר ביאליק את עצמו , כמו שהיה בחדשים הראשונים לאחר שבא לוולוז'יך , ( נובע מן הרצון לזהות את דמותו של המשורר הלאומי עם סמל של אידיאל לאומי . למעשה , היה בו כדי לסגור לזמן ממושך למדי את הפתח להבנה מהותית בדמות זו ומקומה בעולמו הפיוטי של המשורר . דמותו של המתמיד לא רק שאין לה חלק פנימי אמיתי בביוגראפיה העובדתית של המשורר , אלא אף אין דמיון ממשי בינה לבין הגילום הפיוטי של נסיון חייו בדמויות היסוד של יצירתו , כגון העלם בהיר העיניים שבימגילת האש / או שמואליק גיבור 'ספיחי . אין ספק , שמסביב לדמות המתמיד התכוון ביאליק , מלכתחיל...
אל הספר