מאת ם . לחובר השיר הראשון — הסמל הראשון בשירו הראשון פונה המשורר בישלום רבי אל הציפור , בשובה מארצות החום אל חלונו . הציפור נושאת ברכה ושלום מאחים קרובים רחוקים . היא מעבירה בשורות מארץ לארץ . היא יודעת 'סוד שיח כל שיח' ולחש הטרפים והמיית המים בנחלים , והיא יודעת גם סוד שיח הלב , מקשיבה אל קול הגעגועים של המשורר ושל העם . תפקיד זה של מעביר בשורות ונושא ברכות שלום וגעגועים יש לציפור ברבים משירי עם , ובייחוד ממלאה היא תפקיד זה ברבים משירי העם שלנו , שבמקו מות מושבינו בתפוצות היתה היא מצויה יותר משאר שליחי הטבע . כמה מן הנאהבות והנעימות שבשירים האלה שלחו את ברכת שלומן ואת געגועיהן על כנפי הציפור י . אולם הציפור נעשתה בשירי העם גם סמל של געגועים , בהיותה נודדת ברוח ומעופפת באוויר למרחקים . אף בשירו של המשורר הציפור היא סמל כזה . היא סמל התשוקה שבלב ל'ארץ המרחקים , ' ל'ארץ החמה , היפה , ' לזו , ש'האביב ינוה בה עולמים' והיא , הציפור , מעלה שמה אבר ועפה שמה בכלות קיץ ... הסמל השני והשלישי — 'משל לכנסת ישראל' סמליות יתרה מזו שב'אל הציפור' אנו מוצאים בשיר אחר של המשורר מהתקופה הראשונה . בשיר '...
אל הספר