של חיי האישות היא ביטוי ליחסי אהבה שנאה , לבחירה אנטי אליטיסטית שלא כמצופה , והמזג הגרוטסקי המאפיין אותה מלווה בפתוס של הצלה לאומית . ההצלה הלאומית מעדיפה לכאורה העדפה לא רציונלית את האספסוף העממי והאנושי מהציבוריות הלאומית הנאותה בת הזמן . הפטפוט השנון והאירוני על הכסלונים ועל מנהגיהם המשונים מתכנס אפוא בסוף החלק הראשון של 'בסתר רעם' להכרעה של מנדלי עצמו ולבחירה בצורת קיום שראשיתה פיזית ( מקום לגור ) ואחריתה - הגדרה עצמית . ההכרעה נעשית דרך הבחירה האמנותית , הכתיבה . ' המרה השחורה' שגורמת למנדלי לעזוב את כסלון ולא לכתוב ליהודיה דבר מתקשרת לעובדה חוץ ספרותית שנוגעת לענייננו . במכתבים מהשנים 1884-1882 כותב אברמוביץ לחבריו על המרה השחורה שתקפה אותו לאחר הפוגרומים , מרה שחורה שאינה מאפשרת לו לכתוב . הוא קובל על כך ומבקר את עצמו בחריפות על כי אין הוא מסוגל להמשיך בעבודתו הספרותית . אחרי פרק זמן של שתיקה כותב אברמוביץ את הסיפור 'בסתר רעם . ' בעברית . רבות נכתב על חידת חזרתו של אברמוביץ לכתיבה ספרותית בעברית , ונראה שהקשר בין 'שתי המרות השחורות' של מנדלי אברמוביץ , הספרותית והחוץ ספרותית , מ...
אל הספר