א . פתיחה כידוע , שלושה כתבי יד קדומים ושלמים של המשנה הגיעו לידינו : כ"י קאופמן = ) כ"יק ) מן המאה הי"א \ שנעתק באיטליה ; מנוקד . כ"י פארמה א' = ) כי"פ ) בן המאה הי"א , שנעתק באיטליה . מנוקד עד אמצע מסכת גיטין . כ"י לו = ) כי"ל ) בן המאה הי"ר-ט"ו , שנעתק בביזנטיון ( יוון . ( שלושתם מכילים משנה ללא פירושים , וחוקרי הספרות התלמודית וחוקרי לשון חכמים כאחד קבעו , שהם מייצגים נוסח ולשון ארץ ישראליים . יוצא אפוא , שאין בידינו שום כתב יד של המשנה בלי פירוש מאשכנז , מצרפת או מספרד , אף על פי שספריות אירופה שימרו כתבי יר רבים מאוד של חיבורים אחרים מספרות התנאים והאמוראים , לרבות התלמוד הבבלי על משניותיו . על תמיהה זו השיב בהרחבה י' זוסמן . הוא הראה , שבקהילות הנ"ל לא הייתה המשנה מקובלת כיחידה ספרותית עצמאית אלא נלמדה כחלק מן הבבלי . אבל המשנה הייתה מקובלת ( נלמדת ונעתקת ) כחיבור עצמאי בארץ ישראל ובקהילות המזרח שהיו קשורות במרכז הארץ ישראלי . הקהילה האיטלקית ביזאנטית שייכת אף היא , כידוע , לתחום השפעתה של ארץ ישראל . ואכן , הגניזה הקהירית חשפה לפנינו אלפי קטעי משנה ( ללא פירוש ) שרובם ככולם , מ...
אל הספר