התיבה "מעשה" משמשת מלשון התנאים ואילך בנוסחאות פתיחה לסיפורים ולעובדות . ספרות התנאים מעלה תבניות תחביריות רבות , והחוקרים לא מצאו הסבר מניח את הדעת לצמיחתן וליחסים שביניהן . מטרת תת פרק זה היא לבדוק בדיקה מקפת את כל ספרות התנאים על פי אבות הטקסטים ולהציע תיאור מבני מלא והסבר מנומק לתבניות התחביריות ולהשתלשלותן . א . שימושיה של "מעשה" בלשון התנאים שימושה העיקרי של "מעשה" במקרא - בהוראת פעולה , מלאכה , מצוי גם בלשון התנאים . שם הפעולה "עשייה" במשקל האופייני למשנה נדיר הוא ולא דחק את רגלי " מעשה . " ואולם חידוש גדול נתחדש בשימושה בלשון התנאים 206 -. "מעשה" משמשת בהוראת מאורע , עובדה ( תיאור המעשה ולא המעשה גופו , ( כגון : "מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכי בערב" ( שבת טז , ז ;( "מעשה אמנון ותמר לא נקרין ולא מתרגמים" ( מג' ד , י . ( ומכאן נתפתח גם השימוש ב"מעשה" בביטויי פתיחה לסיפור מעשה , כגון : " מעשה שבאו בניו מבית המשתה" ( ברכ' א , א ;( "מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עימנו בירושלם" ( עיר' ז , ב ;( "מעשה היה ונמנו עליה שלוש מאות כהנים" ( מיד' ב , ח . ( אמנם ראוי לזכור , שהמעשה בספרות התנאים אינו...
אל הספר