ספרות התנאים והאמוראים הרבתה מאוד להשתמש כמשלים הן בענף ההלכתי שלה ( מדרשי ההלכה ) הן בענף האגדי שלה ( מדרשי אגדה . ( סוגה ספרותית זו זכתה לספרות מחקר ענפה בדורות האחרונים , וזו עסקה בצדדים השונים שלה : השוואה למשלי יוון ורומי מכאן ולמשלי הברית החדשה מכאן ; תפקידו הרטורי ומבנהו הספרותי מזה ולשונות הפתיחה מזה . מטרתי להלן היא לתאר תיאור מלא את נוסחאות הפתיחה העיקריות המשמשות בספרות התנאים , 177 להשוות במידת האפשר את המצב לספרות האמוראים ולהציע הסבר לתכניות היסוד של הנוסחאות ולהתפתחותן . ואפתח בעיון קצר בשימושיו של " משל" במקרא ובלשון חכמים . א . "משל" בספרות המקרא הפועל "משל" גזור משורש שמי ידוע : masalu באכדית , ji בערבית , מתל בארמית , ומשמעו הבסיסי הוא "להיות דומה , " "לדמות . " ממנו נגזר "משל" המצוי במקרא ל"ט פעמים . אין השם "משל" מציין במקרא את הצורה הספרותית שהוא מציין כיום , ( fable ) אלא צורות ספרותיות אחרות , בעיקר מתחום ספרות החכמה -.א . פתגם עממי , ( proverb ) כגון : "מה לכם מושלים את המשל הזה על אדמת ישראל אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה" ( יח' כח , ב ;( "על כן היתה למשל הג...
אל הספר