שינויים מהפכניים חלו במערכת ה"זמנים" של הפועל בלשון חז"ל . במקום מערכת מורפולוגית כפולה " ) פשוטה" ו"מהופכת ( " ורב ערכית בלשון המקרא מצטיירת לפנינו מערכת אחת מגובשת וכמעט חד ערכית . אמנם רחוקה מערכת הזמנים של לשון חז"ל מן התיאורים הפשטניים והמטעים שיוחסו לה בספרי הדקדוק . הנה , למשל , תיאורו של מ"צ סגל : 24 "אולם כמשנית מיוחדת הצורה קטל לזמן עבר והצורה יקטול לזמן עתיד והבינוני לזמן הווה . " ודבריו שבהמשך כאילו באו להוציא מכלל ספק : "ורק לעתים רחוקות אנו מוצאים , שהצורות האלו משמשות שלא לזמנים המיוחדים להם . " מו"ר פרופ' י' קוטשר ז"ל דחה תיאור זה ואף הגיש לנו את המפתח להבנת המערכת בלשון חז"ל . הוא קבע , שהבינוני משמש להבעת הווה \ עתיד , וצורות יקטול עברו למערכת המוראלית . למרבה הצער , לא הספיק קוטשר לערוך בכתב את משנתו בסוגיה זו . בסעיף זה אנו מבקשים להציע תיאור כללי של מערכת ה"זמנים" בלשון המשנה ( על פי כי"ק וכי"פ . ( הגבלנו את עצמנו ללשון המשנה ( במובנה המצומצם , ( משום שמקובלת עלינו הדעה , שכל מחקר מדעי בלשון חז"ל שומה עליו להתבסס תחילה על המשנה , הן מפני החשיבות של בדיקת קורפוס ספר...
אל הספר