מחקר לשון חכמים התמקד בראשית דרכו - במאה התשע עשרה ובמחציתה הראשונה של המאה העשרים - בבירורים טקסטואליים ובהעמדת הנוסחאות המזוקקות של ספרות חז"ל . בעקבות חשיפתם של כתבי היד המרובים בספריות אירופה והנגישות לקטעי הגניזה הקאהירית בקימברידג' החלו מתפרסמות מהדורות מדעיות של מקצת חיבורי התנאים והאמוראים . וחוקרי הספרות התלמודית - ובראשם י"נ אפשטיין , ע"צ מלמד , א"ש רוזנטל , ש' ליברמן וא' פינקלשטיין - שפילולוגים מעולים היו , העמידו לנו מבחר עשיר של חילופי נוסח מאבות הטקסטים והעשירו את חקר מילונה של לשון חכמים בהצעה גזרונים אטימולוגיים למילים רבות , בהבחנות סמנטיות ובמתן פירושים חדשים למאות מילים אחרות . רוב החומר הזה נאסף במכון למילונאות של אוניברסיטת בר אילן , מיסודו של מו"ר יחזקאל קוטשר ז"ל . המחקר הבלשני המדעי של לשון חז"ל החל מתגבש במחצית הראשונה של המאה העשרים . את התשתית הבסיסית הניחו מ"צ סגל וחנוך ילון בחיבוריהם . הראשון הציב תיאור מקיף של דקדוק לשון המשנה ( על פי הדפוסים ) והשני העמיד מחקרים מעמיקים על תיבות בודדות ועל תופעות מסוימות וכן כתב מספר סעיפי דקדוק . את היסודות של המחקר המדע...
אל הספר