משפחות עובדות במשפט הישראלי: בין נאו־ליברליזם לזכויות אדם

מיכל פרנקל , דפנה הקר , יעל ברוידא הקדמה בשנים האחרונות , שני תהליכים גלובליים באופיים מעמידים אתגרים חדשים ומורכבים הן לפני משפחות עובדות בישראל והן לפני מוסדות המשפט , המנסים לאפשר למשפחות בישראל להתמודד בו זמנית עם צורכי העבודה ועם צורכי המשפחה . שני התהליכים הגלובליים האלה הם השינויים במעמד האישה ובשיח זכויותיהן הלגיטימיות של נשים מצד אחד ) ברקוביץ ) 2002 והשינויים בשוק העבודה והתחזקותה של כלכלת השוק הנאו ליברלית מצד אחר . ) Sassen 1996 ; Simmons et al . 2006 ( השינויים בתפקידן החברתי של נשים , ובמה שנחשב לזכויותיהן הלגיטימיות , הביאו בעשורים האחרונים לא רק לידי עלייה גוברת והולכת בשיעור השתתפותן של נשים בכוח העבודה , אלא גם לשינוי באופייה של השתתפות זו . אם בעבר הוסללה דרכן של נשים למקצועות ' נשיים' במובהק , שאופיינו בשכר עבודה נמוך יחסית , אך לצדו גם בהסדרי עבודה שאפשרו , לפחות לכאורה , גמישות נרחבת וטיפול בצורכי המשפחה לצד ההשתתפות בכוח העבודה , הרי שבשנים האחרונות נפתחו לפני נשים עוד ועוד מקצועות ותפקידים שהוגדרו בעבר ' גבריים . ' במסגרת שיח שוויון ההזדמנויות המגדרי , עוד ועוד ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב