ענת הרבסט הקדמה מחקר זה עניינו בחינת השיח וההצדקות לחקיקת חוק המזונות ) הבטחת תשלום , ) התשל"ב › 972- ) להלן חוק המזונות , ) שכונן במדינת הרווחה הישראלית בשנות השבעים של המאה העשרים בעבור נשים , אימהות וילדיהן . מחקר זה מבקש לעמוד על מקורות החקיקה ה'נשית' ובוחן כיצד תפיסות חברתיות שעולות מן השיח כלפי קבוצות שונות מכוננות את זכויותיהן החברתיות . לצורך כך הופנה הזרקור אל עבר ארבעה שחקנים מרכזיים שהשפיעו במידה ניכרת על עיצוב הזכויות של נשים ואימהות ועל הבניית מעמדן כצרכניות רווחה : ארגון הנשים ' ויצו' ) החשוב שבהם , ) הכנסת ובעיקר ועדת העבודה , המוסד לביטוח לאומי ומשרד המשפטים . המחקר נעשה מתוך נקודת מבט פמיניסטית , וזו אפשרה להתמקד בדרך שבה חקיקת רווחה כוננה את מעמדן של נשים ששכרו של גבר מפרנס אינו נגיש להן ולילדיהן , ולבחון אם הזכויות המוענקות להן משעתקות תלות כלכלית או מכוננות עצמאות , והאם הן מסייעות להפרת מאזן הכוח בין המינים . סוגיות אלו הן אבן בוחן למכוונות של המדיניות
אל הספר