[ א ] מראשית עיסוקי בתולדות התנועה הפראנקיסטית עמדתי על הצירוף המיוחד של שני גורמים שפעלו בה וקבעו את פרצופה בדור שלפני המהפכה הצרפתית ובדור שלאחריה . שני הגורמים האלה הם הנטייה לתורות אז 1 טרי 1 ת וקבליות מזה והנטייה להשכלה ולהלך רוח משכילי מזה . שתי המגמות מתערבות זו בזו ומקנות לתנועה דו פרצופיית מוזרה ומעוררת פליאה . כל מחקר בבעיות הכרוכות בתערובת זו נתקל בקושי עצום הכרוך בעובדה , שבכל הנוגע להיסטוריה הפנימית של הפראנקיסטים הסתום מרובה על הגלוי . ידוע יפה כמה קשה להגיע למקורות ראשונים ובטוחים . אישים שיצאו מתור חיק התנועה ובחרו בפעולות ציבוריות מחוצה לה , עשו הכול כדי לטשטש את עקבות מוצאם tf אמנם ידועים לנו כמה אישים מסוג זה , אבל מלבד עצם העובדה שאישים אלה שורשם בפרנקאות , כמעט שאין לנו עדות ברורה על המשך פעולתם בתנועה ועל הקשר הנמשך , אם כי הוא קשר 1 דוגמה בולטת לכך היא הביוגראפיה של הרופא והסופר הידוע דוד פרדינאנד קורף ( Koreff ) מברסלאו , ( 1851—1783 ) שפעל בגרמניה ובצרפת בשליש הראשון של המאה הי"ט . הוא מצאצאי משפחת הלמדנים הידועה , קרוב , מפראג ( הכתיב הלועזי משקף את המבטא האשכ...
אל הספר