רשומון של תביעה: נרטיבים גילניים ואנטי־גילניים בבית המשפט

ישראל ( איסי ) דורון מבוא במשך שנים ארוכות לא העסיקו הזקנים את בתי המשפט בישראל כקבוצת מיעוט מוחלשת . אין פירוש הדבר שזקנים לא הגישו תביעות , או שזקנים לא נתבעו לדין על ידי אחרים . בהקשר זה זקנים אינם שונים מאחרים , ואפשר למצוא אותם על דוכן הנאשמים כעבריינים או על דוכן העדים כקורבנות . ברם , זקנים - כקבוצה חברתית ייחודית , בעלת אינטרס משותף ומאפיינים משותפים של הדרה ומוחלשות - כמעט שלא זכו לנראות בפסיקה התקדימית הישראלית ( דורון . ( 2008 גם בספרות האקדמית מחקרית לא היה אפשר למצוא עד לאחרונה ביטויים לעניין אינטלקטואלי או מחקרי בצרכים המשפטיים הייחודיים של קבוצה זו ( בן ישראל ובךישראל ; 2004 דורון . ( 2008 עם זאת , אין ספק שלבתי המשפט תפקיד חשוב בהבניה החברתית של הזקנה ושל מקומה של קבוצת הזקנים . לבתי המשפט היה לאורך השנים חלק פעיל בשינויים חברתיים ובשינוי מעמדן של קבוצות דוגמת נשים ( למשל בג"ץ נעמי נבו או אליס מילר , ( הומוסקסואלים ( למשל בג"ץ דנילוביץ ( ' או אנשים עם מוגבלות ( בג"ץ שחר בוצר ) - ולא פעם הם הובילו שינויים אלו . לפיכך , ניתוח רפוס הפעולה של בית המשפט במקרים הנוגעים לזכויו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד