פרק ח' הספרות העממית במדרש תנחומא , שהוא אחד מן המדרשים לתורה ( לספר בראשית , סימן י"א ) מובא סיפורי זה ; " למך בן בנו [ של קין ] היה ושביעי לדורות היה וסומא היה , והיה יוצא לצוד ובנו אוחזו בידו . כשהיה רואה אותו תינוק , היה אומר לו ' כמין חיה אני רואה . מתח את הקשת כנגדו והרג את קין . ראה אותו תינוק מרחוק הרוג וקרן במצחו . אמר לו ללמך י אבי , הרי דמות אדם הרוג וקרן במצחו . אמר למך , ; ווי לי , זקני הוא ! טפח שתי ידיו בחרטה ונגע בראש התינוק והרגו בשוגג , שנאמר "כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי" ( בראשית ה , ' כ"ג . ( לערב יצאו נשיו [ של למך ] אחריו ומצאו את זקנם = ] קין ] הרוג _ותובל קין בנם הרוג . " ... אגדה זו מובאת בידי החוקר לוי גינצבורג כדוגמא מאלפת לשילוב המעניין שנוצר לעתים בספרות חז"ל בין הפעילות המדרשית , מעשה ידיהם של החכמים בבית המדרש , לבין היצירה העממית , שמקורה בחוגים הרחבים של עם ישראל . הקורא את האגדה יראה , כי יש בה , בין השאר , עיסוק בפרטים העולים מפסוקי המקרא וניסיון לבארם . שירתו הקצרה והסתומה של למך , "כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי , " מתבארת כעוסקת בשתי הריגות : ...
אל הספר