פרק ב' הספרים החיצונים כל סקירה של ספרות האגדה המקיפה את ספרות חז"ל , מן הראוי שתפתח בספרים החיצונים . בשם מכליל זה נהוג לכנות קבוצה של למעלה משלושים חיבורים , שנכתבו בידי יהודים , בעיקר בארץ ישראל , בתקופת הבית השני ובדורות הראשונים שאחרי חורבן הבית . קבוצה זו ( בצד כמה חיבורים שעוד זכו להיכלל בתנ"ך ) מייצגת ללא ספק , רק מבחר חלקי ומקרי מיבול הספרים שנכתבו בעם ישראל במאות השנים של תקופת הבית השני . המחקר הלועזי , כשהוא עוסק באותם ספרים , נוהג לחלק אותם לשתי קבוצות : האחת מכונה בשם אפוקריפה — תיבה שמן הראוי לתרגמה כ"גנוזים , " והאחרת — פסידואפיגרפה , אף היא מלה זרה שתרגומה : "המיוחסים ל , " היינו , ספרים שהכותב מעדיף , מטעמים השמורים עמו , לייחס את חיבורם לדמות אחרת , לרוב דמות היסטורית בעלת מוניטין . אך ההבחנה האמיתית בין שתי הקבוצות אינה עולה משמותיהן , משום שיש ספרים שהיו "גנוזים" והם למעשה "מיוחסים" לדמויות שונות , ומאידך , יש ספרים השייכים לקבוצת "המיוחסים ל " שהיו תקופה ארוכה גנוזים . ההבחנה האמיתית בין שתי הקבוצות מתכוונת להבדיל בין ספרים חיצונים שנכללו באוסף כתבי הקודש ביווני...
אל הספר