מחבר: דבורה גילולה

שנת ההוצאה: תשס"ח - 2008

מילות מפתח: אלתרמן, נתן; תיאטרון; נתן אלתרמן; אלתרמן; נתן א.; אמנות הבמה; אומנות הבמה; משחק; משחק (תיאטרון)

אהבתו של אלתרמן לתיאטרון ולאמניו החלה עוד בצעירותו. בהיותו בן 23 הוזמן לכתוב פזמונים לתיאטרון הפופולארי 'המטאטא', מה שהביא לו תהילה וגם פרנסה. 'המטאטא' היה בית ספרו, שם למד את סוד הכתיבה לבמה וגם הכיר את הקהילייה האמנותית של אותם ימים. לאחר שיצא שמו ככותב פזמונים מעולה זרמו אליו הצעות מתיאטרונים אחרים (תיאטרון למיניאטורות 'תיבת נוח', 'כל הרוחות', 'פפיליון') וגם מאמנים שהופיעו בנשפים ובבתי קפה. ב'מטאטא' החל אלתרמן גם לתרגם לבמה, תחום שלא חדל לעסוק בו עד סוף ימיו, ובעבורו זכה פעמיים בפרס טשרניחובסקי.
לאחר 'המטאטא' בא תורו של 'לי-לה-לו', תיאטרון שאלתרמן כתב לו פזמונים רבים ומערכונים. בעשור האחרון לחייו כתב אלתרמן ארבעה מחזות באורך מלא, שלושה הוצגו בתיאטרון הקאמרי- "כנרת ,כנרת", "פונדק הרוחות" ו"אסתר המלכה" - ואחד הוצג ב'הבימה' - "משפט פיתגורס".
הקאמרי הציג בהצלחה רבה גם "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מאת סמי גרונמן שאלתרמן תרגם והוסיף לו פזמונים. אלתרמן כתב מחזות עד סוף ימיו, בעיזבונו נותרו שני מחזות לא גמורים: "ימי אור אחרונים" ו"חוף המדוזה".
בשנה האחרונה לחייו שיתף אלתרמן פעולה עם הבמאי שמואל בונים בערב פזמונים בשם צץ וצצה. מורשתו התיאטרונית של אלתרמן על כל ענפיה מרשימה מאוד. הוא הצטיין במיוחד בכתיבתו לבמה הקלה, שעליה השאיר חותם ברור בסגנונו, בעיצוב הלשוני של הפזמון, בקלילות הגישה ובעיקר ובעיקר בהומור שעל גבול העוקצנות, בביקורת מצחיקה אך לא פוגענית. גם תרומתו לתרגום מחזות משמעותית. תרגומיו לבמה הצטיינו בלשון עשירה, חדשנית לזמנה, גמישה וקליטה. במחזותיו, למרות חולשת חלק מהם, ניכר שנפח בהם מרוחו ומכישרונו של משורר נעלה ויוצר יוצא דופן, וחתם בהם את חותם מקוריותו.
דבורה גילולה היא פרופסור בגמלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, חוקרת לימודים קלסיים ותולדות התאטרון. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרות, שירה ואומנויות, תיאטרון, קולנוע וטלווזיה, שירה עברית מודרנית

תוכן הספר:

• מול תגמול מחיאות כפיים נתן אלתרמן והבמה העברית

• תוכן העניינים

• מבט על: מבוא

• תחילת הדרך - תאטרון 'המטאטא'

• לי־לה־לו

• כנרת, כנרת

• פונדק הרוחות

• משפט פיתגורס

• אסתר המלכה

• צץ וצצה

• תרגומיו של נתן אלתרמן לבמה העברית

• הדי בהל, תאטרון למיניאטורות 'תיבת נוחי, חיפה, 1936

• (מימין לשמאל) בצלאל לונדון, חיה שרון, יעקב (יאן) טימן, נשף פורים של תאטרון 'המטאטא; 1936

• רחל מרכוס, הבית על הגבול, התאטרון העברי, ‭1937‬

• בצלאל לונדון, 'מהודו ועד כושי, תאטרון 'המטאטא ‭1939 , 1‬

• נתן אלתרמן וצבי פרידלנד, במאי ההצגה פדרה, על רקע תפאורת ההצגה, תאטרון ‭1945 ,'הבימה'‬

• (מימין לשמאל) חנה מרון, נתן כוגן, טוביה גרינבוים, הספר מסביליה, התאטרון הקאמרי, 1948

• (מימין לשמאל) תזה ליכטנשטיין, מרים נבו, הקמצן, התאטרון הקאמרי, 1955

• (מימין לשמאל) עודד קוטלר, רחל מרכוס, נתן כוגן, אברהם חלפי, רוזנים ואביונים, התאטרון הקאמרי, 1960

• רחל מרכוס, משה חורגל, כנרת, כנרת, התאטרון הקאמרי, 1961

• (מימין לשמאל) אברהם בן־יוסף, יוסף ידין, כנרת, כנרת, התאטרון הקאמרי, 1961

• (מימין לשמאל) זלמן לביוש, יוסף ידין, חנה מרון, פונדק הרוחות, התאטרון הקאמרי, 1962

• (מימין לשמאל) ישראל גוריון, בני אמדורסקי (צמד הדודאים‭,(‬ אברהם בן־יוםף, פונדק הרוחות, התאטרון הקאמרי, 1962

• (מימין לשמאל) יונה עטרי, אילי גורליצקי, רחל אטאס, שלמה המלד ושלמי הסנדלר, התאטרון הקאמרי, 1964

• (מימין לשמאל) מיכאל גור, אברהם חלפי, דון ז'ואן, התאטרון הקאמרי, 1965

• (מימין לשמאל) אריה נבון (מעצב התפאורה‭,(‬ אהרן מםקין, אלישבע מיכאלי, שרגא פרידמן (במאי ההצגה‭,(‬ נתן אלתרמן, בחזרה על משפמ פיתגורם, תאטרון 'הבימה ‭1965 , 1‬

• תרצה אתר, אסתר המלכה, התאטרון הקאמרי, 1966

• לוח כרונולוגי של מחזות בתרגומו של אלתרמן שהוצגו

• נספח משירי 'הטור השביעי' המוקדשים ל'הבימה' ולשחקניה

• לוח כרונולוגי

• ביבליוגרפיה נבחרת

• מפתח העניינים

עמודים:

1  3  4  5  6  7  8  9  10  11  13