מחבר:

שנת ההוצאה: תשמ"ה, 1985

מילות מפתח: ארץ-ישראל; שבעת המינים; אזורים טבעיים בארץ-ישראל; חקלאות בעת העתיקה; טבע; ארץ ישראל; א"י; אי; א.י.; א. י.; Land of Israel; 7 המינים; איזורים טבעיים בארץ ישראל; אזורים טבעיים בארץ ישראל; איזורים טבעיים בארץ-ישראל

בספר זה לוקטו כתבות שהתפרסמו במדור "דרך ארץ" בעתון  "במחנה", שעניינם אדם וטבע  בארץ ישראל. הרשימות ונערכו בשישה שערים - שכינוייהם באו משמות שערי ירושלים בימי המקרא ובימי בית שני . את הספר פותח "שער בני העם",  המפגיש את הקוראים עם חיי היום יום של תושבי ארץ ישראל בתקופות קדומות . התמודדות האדם עם מגבלותיו והקשיים שמציב בפניו הטבע , היא המאפיינת את ההתפתחות האנושית ובה טמון הבסיס להשגיה . התרבות החומרית אינה רק פתרון לבעיות ולצרכים החומריים של האדם . ההתמודדות ופיתוח אמצעי קיום ושיכלולם , הם גם בסיס חשוב להתפתחות המחשבה האנושית , שזורים בעולמה הרוחני , ניזונים ומזינים כאחד.  " שער העין" מציג לפני הקורא מפעלי מים מן העבר הרחוק והקרוב ומן ההווה . הוא אוסף דוגמאות המלמדות על התמודדותם העקשת של תושבי הארץ עם אחת מהבעיות הקשות ביותר - המים .
את מעגל הגורמים הנוטלים חלק בעיצוב עולמו של האדם הארץ ישראלי סוגרים ארבעת השערים העוסקים בטבע הארץ . אל הספר

נושא/נושאים: , טבע וסביבה בישראל

תוכן הספר:

• דרך ארץ אדם וטבע

• תוכן־העניינים

• פתח־דבר

• שער בני־העם

• וישראל ויהודה יושבים בסוכות

• 2 "והוא ישב פתח האהל כחם היום" (בראשית י"ח,א‭.(‬שיכון סוכות של בדואים בצפון סיני,ליד בלחה.

• 1 סוכת גפנים על גג עשוי שכבות בוץ ותבן, בעיירה בדרום לבנון.

• 3 סוכות הבנויות מכפות תמרים בךהב שלחוף ים־סוף.

• 4 בית ועליו סוכה, הבנויה על־גבי מעקה עשוי בוץ ותבן,בכפר דיר צאמת שבמערב הר מלרון. בתמונוף מעבר לדף: "ויעשן לו־;ם סכות איש על גנו" (נחמיה חי,טז‭.(‬ סוכות למגורים בקיץ, על גגות הבתים בכפר דירצאמת.

• 1 "וסכה תהיה לצל יומם‭"...‬ (ישעיהו ד‭,'‬ ו‭.(‬סוכה למנוחה בחולות צפון סיני,ממזרח לבלהה.

• 2 "איש תחת גפנו" (מלכים אי הי,ה‭.(‬חגי עבדאללה בסוכתו הבנויה מעל המלונה שבכרם,בהר חברון.

• ן מלונה,קומתה התחתונה מקורה באבן ועל גגה סוכה.אופייני לכרמים בהרי יהוןה ושומרון.שימשו מקום מגורים ארעי למשפחת בעלי הכרם בתקופת הבציר.

• 2 מלונה המקרה כסוכה.האשה מכינה אוכל לגברים העוברים בכרם,בהר חברון.

• המאכילך מן במדבר

• ו "ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים" (שמות ט"ו,כז‭.(‬בוסתן של תמרים ועצי פרי באחד הנקיקים שבדרום סיני.

• 2 "וימטר עליהם מן לאכל" (תהילים ע"ח, כד‭.(‬הפרשה מתוקה על ענפי חמדת השיח. הבדואים מכנים זאת "מן רימת‭.'"‬

• 3 "את המן אכלו עד באם‭"...‬ (שמות ט"ז, לה‭.(‬טיפות מתוקות שמפרישות כנימות המוצצות את מוהל ענפי אשל היאור.האם זהו המן?

• 1 "עינת מים ושבעים תמרים" (במדבר ל"נ, ט‭.(‬חיי הנוודים סובבים את נאות המדבר, הניכרות מרחוק בתמרים הנותנים צל, ומצביעות על הימצאות מים,שהם מצרך יקר במדבר.

• 2 בעונת הקינון, בסתיו,נודדים השלווים אל חופי צפון סיני.הם חוצים את הים התיכון בתעופה רצ1פ.ה הנמשכת כל שעות הלילה.בבוקר הם מגיעים תשושים לחוףכאן ממתינים להם הציידים.שלו שניצוד ברשת.

• 3 "ויאפו את הבצק‭...‬ עגת מצות" (שמותי"ב, לט‭.(‬הכנת עוגות מצות על־ידי הבדואים בדרום מדבר סיני.שלב ראשון: הכנת הבצק על משטח סלע גרניט.

• 4 שלב שני: מכסים את עוגת הבצק בחול חם ורמץ.

• 5 שלב שלישי: מנקים באבן את העוגה האפויה להורדת האבנים שדבקו בה.

• שבעת המינים

• 1 "וחטים ושערים וקמח" (שמואל ב' י"ז, כח‭.(‬

• 2 "הגפן חתן פריה" (זכריה ח‭,'‬יב‭.(‬

• 3 "התאנה חנטה פגיה" (שיר השירים ב‭,'‬יג‭.(‬

• 1 "פרדס דמונים עם פרי מגדים" (שיר השירים ד‭,'‬י ‭-",‬

• 2 "זיתים יהיו לן בכל גבולף" (דברים כ"ח,מ‭.(‬

• 3 "זית לענן יפה פרי תאר" (ירמיהו י"א, טז‭.(‬

• ו "שלחו מגל כי בשל קציר" (יואל ד‭,'‬יג‭.(‬

• 2 "כפלח הרמון רקתך" (שיר השירים ד‭,'‬ג‭.(‬

• 3 "ואת קומתך ךמתה לתמר,ושדין לאע\כלות" (שיר השירים ז‭,'‬ח‭.(‬

• לחם מן הארץ

• נירו לכם ניר

• 1 חריש בשור ובחמור יחדיו הרתומים למחרשה כבדה,בשדות ג'בע (גבע) שבאךץ־בנןמין.מחרשה זו אופיינית לשומרון ולצפון הארץ.

• 2 "לא תחרש בשור ובחמר יחדו" (דברים כ"ב,י‭.(‬אין לאסור שור וחמור יחד למחרשה אחת,כדי לחרוש את השדות,מפני שאין כוחם שווה והחלש יסבול.

• ו חריש במחרשת עץ בקרבת ערוץ ואדי מכוכ‭^,‬במךבר בנןמין. המחרשה מדגם בינוני, טיפוסית לאזור יהודה.

• 3 "הלוף ילך ובכה נשא מע\ך הזרע" (תהילים קכ"ו,ו‭.(‬זריעה-פיזור הזרעים ביד,השיטה הפרימיטיבית ביותר. בתמונוף מעבר לדף: "ושדמה לפני קמה" (ישעיהו ל"ז,כז‭.(‬שדות תבואה בךרום מערב הר ו־ןבתן,בטרם הבשילו.

• 2 חריש במחרשת ברזל רתומה לגמל בספר מךבד יהודה.

• שלחו מגל בשל קציר

• ו קוצר בשדות הבשן: בידו האחת מגל ענק מסוג"קאחוף‭,"‬ובידו השנייה סהרון עץ המגדיל את כמות השיבולים שיכול הקוצר לשאת בבת אחת.

• ‭3,2‬ "לא יעשה אותן כריכות אבל מניחן צבתים" (מנחות י‭,'‬ט‭.(‬ קוצרות בהר חברון כורכות ל"כריכות" את השיבולים שקצרו.

• ‭5,4‬ "כי קבצם כעמיר גרנה" (מיכה ד‭,'‬ "דו הובלת העמיר אל הגורן על גבי חמור.

• 1 דיש בגורן של מקוה־ישךאלבשנת ‭.1906‬ההתיישבות הציונית הכניסה את הקדמה למשק החקלאי בארץ־ישראל.

• 3 "בית גרנות" של הכפר צוריף ממערב לגוש עציון.דוגמה לשטח גרנות ציבורי, בניגוד לגרנות פרטיות שבצד הבית.

• 2 גדיש חיטה נערם בצד הגורן,שבמרכזו מונחת ערימת קטניות מוכנות לדיש.

• ומלאו הגרנות בר

• 1 "הנהשמתיךלמוןג חרוץ חדש בעל פיפיות" (ישעיהו מ"א,טו‭.(‬דיש במורג עשוי פח, שהחליף את מורג העץ היקר.בפעולת הדיש מוציאים את הגרגרים מתוך השיבולים.

• 2 "תזרם ורוח תשאם" (ישעיהו מ"א,טז‭".(‬דש בשעת שרב תורה בשעת רוח" (ספרי מדרש הלכה ד‭,'‬מב‭.(‬זרייה בגורן בהר חברון-בתהליך זה מופרדים הגרגרים מהפסולת.

• 1 הוצאת הגרגרים מהשיבולים על־ידי חיבוט.

• ג "לא תהסמ שור בדישו" ודברים כ"ה,ד‭.(‬ דיש ברגלי בהמות חסומות פה,הסובבות סחור סחור בגורן.

• 3 פעולת הכביךה, השימוש לניפוי בכברה.

• להיות לגפן אדרת

• כרם היה לידידי

• 1 "ויעזקהו- ויסקלהו ויטעהו שלק,ויבן מגדל בתוכו ונם יקב חצב בו, ויקו לעשות ענבים" (ישעיהו ה‭,'‬ב‭.(‬גת ביתית בשולי כרם מוךלה,סמוך לאלוני־ממרא.

• 2 בציר במושבה ךאשון לציון,בשנת ‭.1910‬שימו לב לאופנה‭...‬

• 3 בציר ענבי מאכל בעמק־הירדן.

• 1 כרמים בעמק שפןה. כאבותינו,הייתה פרנסת אנשי המושבות הראשונות על כרמי ענבים.

• 2 מגדל או שומרה במקורות,נכנה מעודפי אבני הסיקול,שרק בחלקן שימשו לבניית מדרגות החקלאות. החלל הפנימי שימש למגורים,לאחסון פרי ולכלי עבודה.הסוכה שבראש המגדל שימשה ללינת לילה.

• 3 בציר ענבי יין בכרם בשפןה.מהכרם היישר ליקב-לסחיטה,סינון ושימור.

• ו בציר בכרמי קןפיה. משק מודרני,שנבנה על יסודות שהונחו עם ראשית ההתיישבות החלוצית.

• 2 ענבים אפילות ?הר ו־ן^רון,עטויות בכיסוי שלעקלים,להגנה מקרינת השמש.

• 3 היקב בראשון לציון כפי שהוא נראה בשנת 1900 -הפועלים עוסקים במילוי חביות ובקבוקים.

• יין ישמח לבב־אנוש

• ן "עפר לבן ידוע‭...‬ למען יצטלל היין ויעמוד במתיקותן‭"...‬ (צפת,המאה ה־י"ד‭.(‬ לפני הדריכה נוהגים הכורמים לפזר על הענבים אדמת חואר, לטענתם הוא גורם להמתקת והצללת התירוש.

• 4 דריכה בגת. רצפת פסיפס מן התקופה הביזאנטית (המאה השישית לספירה) שנחשפה בבית־שאן.

• 2 דריכה על ה"תפוח‭."‬ בגתות משוכללות התפוח הוא גומה חצובה במשטח הדריכה.הכנת ה"תפוח‭-"‬איסוף הענבים הדרוכים לתוך שק לצורך הסחיטה.

• 3 דריכת ענבים בעריבה,במרתף בבית־לחם‭).‬צילום של דלמןמשנת‭.<1910‬

• 1 "מלאה גת,השיקו היקבים" (יואל ד‭,'‬ דריכה בגת: לאחר הנחת הענבים במשטח הדריכה ורחיצת הרגליים,נוהגים הכורמים לפזר על הענבים אדמת חוואר, רק אחר־כך מתחילה פעולת הדריכה.

• 1 התירוש זורם ממשטח הדריכה (הגת‭,(‬ לבור האיסוף (היקב‭.(‬ הדורכת עומדת בתוך בור האיסוף.

• 2 שינון התירוש מתוך שקים,לשיפור טיבו של הדיבס (ה"דבש‭("‬ המופק מענבים.

• 3 בישול התירוש: הדיבס מוכן לאחר "שהאש תשתה את כל המים" שבתירוש.

• 4 הדיבס,דבש הענבים,מוכן.ייתכן שזה ה''דבש" בו התברכה הארץ (דברים ח‭,'‬ח‭.(‬

• ארץ זית שמן

• ז מפרכת המופעלת בידי אדם,במחצית השנייה של המאה ה־9ו. (מתוך ספרו של גוסטב דלמן‭.(‬

• 2 "בגיף כ^תלי זיתים סביב לשל י חגף" (תהילים קכ"ח,ג‭.(‬

• 2 מסיק-הורדת הפרי על־ידי תלישתו.

• ן מסיק על־ידי ניקוף. הפרי נקטף בעזרת חביטה במקל על ענפי העץ.לאחר שנפל לוקטים אותו מעל פני הקרקע.

• 3 בבית בד בחברון: משמאל למעלהמערכת הסחיטה-מוט ארוך שימש להפעלת הבורג, שלחץ על רסק הזיתים. למטה במרכזבמהלך הסחיטה מתמצה השמן מתוך העקלים (הסלים בהם מונח רסק הזיתים) לבור האיסוף. מימין- חלוקת השמן לבעלי הזיתים. בעל בית הבד קיבל כתשלום עבור עבודת הסחיטה עשירית מכמות השמן ואת הגפת.

• ז שיטתהבודיךהשיטה ביתית להפקת שמן בכמות קטנה. תחילה מרסקים את הזיתים בעזרת גלגול מעגילת אבן על גביהם. לאחר מכן סוחטים את הרסק ביד,או באמצעות אבן כבדה. (מתוך ספרו של גוסטב דלמן,שביקר בארץ במחצית השנייה של המאה ה־‭.(19‬

• 2 בבית בד עתיק: הזיתים מונחים בתוך ה"ים" וה"ממל" מרסק אותם בכובד משקלו. ה"ממל" מונע על־ידי פרד.

• 3 בבית בד מודרני: המפרכת מורכבת מ''ןם" עשוי נחושת ומשתי אבני "ממל" המונעות על־ידימנוע.

• 4 ענפי זית בסמל המדינה.

• דרך איכר בהר

• 2 עין אל־ערוס,מעיין החתן - סלע נוטף עטור בשרבים וטרובים, שטפטופו נאגר בבריכה.

• ו בריכת המים העתיקה של הכפר בתיר (ביתר הקדומה) אשר במימיה משקים את הערוגות של תושבי הכפר.

• 3 כפר כיפה-בנוי על כיפת טרשים, כדי לחסוך בקרקע הראויה לעיבוד חקלאי, שבמדרון ובעמק.

• 1 גבעות מדורגות באזור נחלהמעןנותמדרגות הסלע הפכו לשטח מעובד ומושקה.

• 2 השקאה בהצפההמים מוזרמים בתעלות חפורות אל בין הערוגות.

• לחם מן המדבר

• 1 גפנים בחוות עבדת. גדלות על מי הגשמים המקומיים בלבד.

• 2 תלוליות ליד שבטה, משרידי החקלאות הקדומה בנגב.האם שימשו כמקום נטיעה לכרמי גפנים,להגברת נגר מי הגשמים או לתוספת סחף אדמה לשטחי העיבוד?

• 1 שדה נגרין בחווה בנחל סכר,המשחזרת שיטות עיבוד מן החקלאות העתיקה. השטח מחולק לריבועים ובכל אתד נטוע עץ,שאליו מתנקזים מי הגשם.

• 2 חריש בדואי בחלקות עיבוד עתיקות בנחל נצנה.

• 1 חלקות עיבוד עתיקות מךי־ום rnrn לכוךנוב,מוריקות בחורף ממי הגשמים.

• 3 גת בעבדת הנבטית, מעידה על גידול גפנים באזור.

• 2 סכרים עתיקים בנחל עבךת, ששוקמו והם משמשים את החווה.

• ן "שתולה במדבר ‭:1‬אךץ ציה" (יחזקאל י"ט,יג‭.(‬בחוות שבטה בלב המדבר ללא תוספת מים מהצפון גדלים ופורחים עצים. כאן אפשר לראות משהו משיטות החקלאות העתיקה בנגב,שאפשרו פלא זה.

• שער העין

• נשיאים ורוח

• ו "האירו בךקים תבל" (תהילים ע"ז,יט‭.(‬ סערת ברקים בשמי ירושלים.

• 2 ענךעו־מה.בדרגת התפתחות כזאת עשוי הענן להוריד מטר כבד באזור מצומצם.

• 3 חזית של ענני־לגרמה מתקרבת ממערב ומבשרת גשם.

• 1 ע?ני נוצה עשויים קרח בלבד ומופיעים בגובה של ‭15-8‬ ק"מ, אינם מורידים משקעים.

• 2 הרוח המביאה אלינו את ענני הנע\ם היא הרוח הנושבת מן הים. מבט אל הים ילמדנו מעט על סוג מזג האוויר הממשמש ובא.

• 3 הקשת נוצרת כשקרני השמש משתברות בטיפות הגשם.דקלי הדום בטבה,ממול הרי אדום.

• 4 צילום לוויין: חזית קרה מתקרבת לחוף הארץ,והיא תביא גשם.

• ארץ אדם ומטר

• 1 "והארפניףעל מלןךשף" (דניאל ט‭,'‬יז‭.(‬

• 2 "כאשר ירד הנשם והעןלג" (ישעיהו נ"ה,י‭.(‬ גגות בתי ירושלים העתיקה מכוסים במעטה שלג.

• ן "בם רקועים שמי ךנכלת,אט צפים בני־^בים כעצם הפנינים לטהר,ו?מוגים. ולעין עולם הפוך: שמים סךשים, זיו ש‭??‬ש מצנן ו9ני יקום צנוע מעלף צעיף שלוה וחלום שקט עולם בתוך מי־המנוחות הצלולים שקוע" (מתוך זהר,חיים נחמן ביאליק‭.(‬

• מפעלי מים קדומים בארץ־ישראל

• ‭f'a 1‬ מגדלים במךבר ויחצב ברות רבים" (דברי הימים ב' כ"ו,י‭.(‬בור ביזאנטי-נבטי,נחצב ?לזלע הקיךטוןסמוך לאפיק הנחל בחווה החקלאית שליד ע?דת.

• 2 הורדוס למד מהרומאים את שיטת אספקת המים באמות, שהובילו מים ממקורות רחוקים.הוא בנה את אמת המים הגבוהה לקיסרי,שתחילתה 3עינות שומי מצפון לבנימינה.

• 3 מפעל המים של מגידו (כנראה מהמאה ה־9לפני־הספירה‭,(‬ הבטיח אספקת מים בלתי מופרעת בעת מצור.מנהרה ארוכה הזרימה מים ממיפלס מי־התהום,שהזין את המעיין שמחוץ לחומות, אל תחתיתו של פיר ענק,שנחפר ונחצב בתחומי העיר.הפיר האלכסוני שבתמונה, הוא חלק ממפעל מים שקדם למפעל הגדול. הפיר נחצב אל מיפלס מי־התהוםמחוץ לחומות העיר.אל הפיר ירדו במעבר צר,דרך החומה,שהיה מוסתר מעין האויב.

• ן "ףואב בן צרוןה fUtn• ךוד ןצאו ויפגשום על בלכת גבעון" (שמואל ב'ב‭,'‬יג‭.(‬בךכה באל־גייב היא גבעון. רעיון חציבת בךכות היה תולדה של התפתחות אגירת המים בבורות.

• 2 בור לוץ המרכזי. בורות לוץ-מאגרי מים קדומים,חפורים בסלע הקיךטון ומדופנים באבני גויל.משערים שבורות לוץ ושרידים אחרים באזור,הם חלק מחגורת התיישבות הקפר בנגב בתקופת מלכי יהודה,במאות ה־9 וה־10 לפני־הספירה.

• מערכות נביעה תת־קרקעיות

• ן עין־בכוךה בסטף: 3לכת האגום אליה נפתח מוצא מ?הלת הנביאה.משמשת כמרכז האיגום,הוויסות והזרמה של מי המעןן להשקיית חלקות השלחין,לפי זכויות המים של בעלי החלקות.

• 3 "מערת" הנביעה בעין־בכוךה- המערה חצובה לתוך השכבה הךווןה של מי־התהום, כדי להגדיל את כמות המים הנובעת.המים נובעים במקומות רבים לאורך הקירות.אמות מים חצובות בקרקעיתה כדי להזרים אתמיהנביעותדרך המנהרה (ראה שרטוט‭.(‬

• 2 עין־בכוךה: תרשים של מעלכת הנביעה התת־קךלןעית ו?רכת האגום. המערכת כוללת מנהלת ;ב>ץ.ר,מסועפת, אולם נביעה חצוב דמוי מערה, החודר לתוך האזור הרווי ומאפשר נביעה לאורך קטעים רבים של קירותיו. הדופן המזרחית של המערה מחוזקת על־ידי קיר תמך הבנוי מאבני גוויל ומשמש גם מצבור לאבנים שהצטברו תוך כדי חציבת המערה (דאה בתמונה 3 מצד ימין‭.(‬ המים הזורמים מ"מעלת" ה?ביגגה נופלים במפל אל מ?הלה מדופנת ומקורה כלוחות אבן. הם זורמים דרכה ויוצאים אל ברכה ניתוחה. מהבריכה נמשכת אמת מים - תחילה במנהרת מוצא קצרה ובהמשכה כ

• ן עין אבו־בסין כנחל המעינות.זהו מעיךשכבה,כמו רוב המעיינות שבהרי יהודה. המעיין נובע מתוך הלל דמוי מערה שנחצב לתוך השכבה הרוויה של מי־התהום.

• ‭3,2‬ עין־קאבו.בריכה חצובה בתחתית אולם תת־קרקעי חצוב ומקורה,המצוי במרכז מערכת הנביעה התת־קרקעיתשל המעיין.אל הבריכה יורדים במדרגות חצובות.הכניסה למדרגות דרך פיר, שעומקו כ־4 מטרים, היורד מפני השטח.

• 1 עין אל־ךדנךק.נקבה חצובה בסלע לתוכה חודרים שורשי עצים הצומחים על הקרקע מספר מטרים מעל תקרת הניקבה.

• 2 שלבים בפיתוח וניצול מעיינות: א.המעץ נובע כתוצאה מחשיפת אזור הרויה של מי־התהום בפני השטח. הדבר התרחש תוך כדי יצירת המדרון ועל־ידי תהליכי התחתיות. ב.עם ירידת מפלס מי־הךזהום והצטמצמות אזור רזךוןה,כתוצאה משנות בצורת,אין הוא נחשף יותר במדרון, והמעןן פוסק מלנבוע. ג.חציבה של נקבה או מנהרה החודרת לתוף אזור הךויה אל מתחת למפלס מי־התהום מחדשת את נביעת המעןן הזורמת לתוך הניקבה. ד.נסיגה חוזרת של מפלס מי־התהום מחייבת הארכת הנקבה בעקבותיו,כדי לחדש את הנביעה ולהגביר את הספיקה.

• 1 נקבת הנביעה בבתיר,חצובה בצורת יתד,חלקה התחתון משמש כאמה להזרמת מי הנביעה החוצה.

• 2 עין־ח'ניה.מנהרת הנביעה נחצבה כתעלה פתוחה,קורתה בלוחות אבן והפכה למנהרה תת־קרקעית.המים זורמים באמה צרה, חצובה בקרקעית ומטויחת.נובה המנהרה כ־80ס"מ.

• 3 עין חוד.נקבת הנביעה נחצבה לתוך הסלע בצורה אופקית. גובה הניקבהבין60 ל־80ס"מ.המים זורמים באמה צרה החצובה בקרקעית הניקבה. כאשר מפלס הנביעה היה קרוב לפני השטח השתמשו בשיטת המנהרה (כמו בעין־חיניה) וכאשר מפלס הנביעה היה בעמק רב יותר נחצבה נקבה (כמו בעיךרזוד או בעיןאל־רזץךק‭.(‬

• אמות המים הקדומות לירושלים

• ‭2.1‬ מי מעינות־הבןאר מובלים באמה,חלקה חצובה במנהרה וחלקה בהנעלה פתוחה.מנהלת אמת־הבןאר: בראשיתה,סמוך למעיין,חצובה האמה כתעלה ומקורה בלוחות אבן,המשכה מנהרה חצובה בסלע לאורך ‭2.8‬ ק"מ.סמוך לברכות שלמה בנויה אמת־הבןאד כךנעלה ?תוחה (ראה תמונות) המוליכה את המים לברכה העליונה של ברכות שלמה.

• ו אמת־הבןאר שהוקמה ככל הנראה על־ידי הורדוס,שוקמה ושופצה פעמים אחדות. באחרונה שופצה על־ידי הבריטים (בשנים ‭,(1927-1921‬שבנו ?ואדי ביאר סכר לאיגום מי השטפונות והחדרתם למנהרת אמת הביאר באמצעות פירים. בתמונה: אזור הסכר כפי שהוא נראה בחורף.

• 2 מי אמת־הבןאר מגיעים בתעלה פתוחה לברכה העליונה של כרכות ‭!tin.‬

• 3 אמת־הערוב ניזונה ממספר מעיינות. הנביעה הדרומית ביותר היא עין כוזיבה,כנראה שזהו מקום הולדתו של בר־כוכבא.

• ו אמת־העתב מתפתלת לאורך 40 ק"מ,בשיפוע של פרומיל אחד,כלומר מטר אחד של ירידה לכל קילומטר דרך.רובה של אמת־ערוב חצובה בסלע ומקורה בלוחות אבן.

• 2 שרידי אמה בנויה, שהוליכה את מי עינות כחיבה ודילבה אל ברכת ערוב.

• ‭5 3‬לכת ערוב,אליה מנוקזים מי עינות ערוב ןכוזיבה,וממנה מוזרמים באמה אל בריכות שלמה.

• ךיופטךה: שולחן עבודה של מודדים.בעזרת מערכת של צירים וגלגלי שיניים ניתן היה להטות את שולחן המדידה לכל כיוון ולכל זווית.לוח העבודה של השולחן פולס בעזרת פלס מים ואנכים.

• גרומא: מכשיר מדידה בנוי על עקרון האנך, שרידיו נתגלו בפומפיי. כשארבעת האנכים מקבילים לנקודת הסימון שעל־גבי המוט המרכזי,הצלב העליון מפולס.המכשיר שימש למדידת השטח כהכנה לבניית האמות.

• מוט מדידה הכולל דיסקית נעה בשני צבעים,כדוגמת מוט מודדי הדרכים של היום.

• 1 "ברכות של מה‭,"‬ שהיוו את לב מערכת אמות המים הקדומות לירושלים,בתצלום מן האוויר.מצד ימין למעלה מתפתלת אמת־הביאר.בחזית התמונה הברכה העליונה ולשמאלה המצודה התורכית "קלעת־בוךאכ‭."‬אפשר לראות בבירור,שהבךכה העליונה נבנתה על־פני השטח בעוד הברכות האמצעית והתחתונה בנויות כסכר בערוץ ואדי אךטאס. הברכה העליונה: קולטת את מי אמת־הביאר, וממנה יוצאת האמה העליונה לירושלים. הברכה האקזצעית: ניזונה ממי אמת־הביאר, אמת־ערוב והבריכה העליונה.מימיה עוברים לבריכה התחתונה. ה‭.5‬רכה התחתונה: מקבלת מימיה משתי הבריכות שמעל

• ו הברכה העליונה בברכות שלם ה,בנויה על־פני השטח ולא כסכר בתוך הערוץ - בשכנותיה.הבריכה מתמלאת במי אמת־הבןאר וממנה יוצאת האמה העליונה לירושלים,שיעדה היה העיר העליונה של ירושלים,כנראה "ברכת חזקיהו‭."‬את מימיה ניתן להעביר,בשעת הצורך,לבריכה האמצעית.

• 2 "קלעת בוראכ" - מצודה תורכית שנבנתה במאה הי"ז,לשמירת בריכות שלמה והדרך.

• 1 הברכה האמצעית: קיבולה המרבי כ־‭55,000‬ מ"ק מים. ניזונה ממי אמת־הבןאר, אמת־ערוב והבריכה העליונה,כן קולטת את מיעיןצאלח ועיןבוו־אכ הסמוכים לבריכות. מהבריכה האמצעית לא יוצאת כל אמה והמים עוברים ממנה אל הבריכה התחתונה.

• ‭jnriftr 2‬ התחתונה: הגדולה בבריכות, קיבולה המרבי ‭90,000‬ מ"ק.נבנתה,כנראה, בתקופה התורכית. אליה מנוקזים מי השטפונות של מישור אל ח'ךר.מקבלת מימיה משתי הבריכות שמעליה,או ישירות מאמת־הבןאר.ממנה יוצאת האמה התחתונה לירושלים,אלהר־הבית.

• נהריים - מפעל ציוני מעבר לירדן 1948-1932 הירדן אל הירמוך יזרום

• 2 אגם נהלים,האי וממול הלי גל^ד-ינואר ‭.1966‬

• 3 שטח ^גם נוזלים המכוסה ביער אשלים. מנגד הלי גק י ^ד - מאי ‭.1982‬

• ו אפיק הלךמוןל- מבט למזרח.בקעת הירמוך היא הגבול הגיאוגרפי בין הנל^ד והגולן.

• 4 פיתולי היךזץ והאגם אל מול הלי גלגגד.

• אתר נהריים - צילום אוויר משנת 1944 בתמונוף מעבר לדף: מפל סכר העוךפים. הסכר בנוי על דופן תעלת־האפס (מסי 5 במפה‭.(‬דרכו מוציאים בשנה גשומה את עודפי המים הזורמים בירדן, אל האפיק הישן של הירמוך,שבדרך זו הפך לאפיק המשותף של שני הנהרות.מכאן זורמים המים אל האפיק המקורי של הירדן ויורדים דרומה.בשנים שחונות יבש נם "המפל‭."‬

• 2 פנחס רוטנברג (במרכז‭,(‬האמיר עב:ךאללה (מימין) והנציב העליון ווקופ (משמאל) בעת טקס הפעלת התחנה-ערב שבועות ‭.!932‬

• 1 אפיק הירמוך והסכר הגדול,שיצר את אגם נהריים,בשנה גשומה.

• המפעל בנהריים חלק־הארי של מפעל רוטנברג השתרע על שטח של 6000 דונם מאדמת עבר־הירדן.על מחצית משטחו עמד המפעל ההידרולי על תעלותיו,סכריו,גשריו, האגם והתחנה שלו. החלק האחר נועד לשיכוני העובדים, לשדה תעופה קטן, לזריעה,לנטיעה ולמרחב חיים. ‭.1‬הסכר הימני מנתק את תעלת האפס מהירדן;הסכר המעךבי מעביר עודפים מתעלת האפס לאפיק הישן של הירדן. ‭".2‬תעלת־האפס" - תעלה שנחפרה מהירדן אל הירמוך.נקראת "תעלת האפס" משום שהיא בנויה ללא כל שיפוע ולכן יכלו המים לזרום בה משני הכיוונים מהירדן לאגם נהריים ומהאגם לאפיק הירדן הי

• 3 פועלים עבריים בסוף שנות העשרים. בנהריים התאספו פועלים מוותיקי העליות הראשונות ו"גדוד העבודה‭,"‬ פועלים חקלאיים מהמושבות ופועלי בניין מהערים,חברי גרעיני התיישבות ופלוגות עבודה,שעבודה שכירה זו תשמש להם ברבות הימים בסיס להתיישבותם.

• 4 עבודה עברית. הקמת סעיףמסלת הרכבת לתחנת הכוח בנהריים.

• 1 תגגלת־הא9ס למסבו־ המוציא עודפים לאפיק הירדן הישן.

• 1 תנגלת־האפס והקז5ר הגדול,ממול האגם ופתח התעלה הקטנה, שהובילה אל תחנת הכוח.

• 3 היךדן למרגלות תךזנת הכוח נסרים: המבנה העליון הוא ס5ר הבנוי על קצה תעלת בטון הנמשכת מאגם נהריים.מהסכר יוצאים שלושה צנורות (שניים כוסו בבטון לשם הגנה, את השלישי לא הספיקו לכסות ולכן הוא בולט בצבעו החלוד‭,(‬שהורידו את המים מגובה של 27 מטרים.כוח המים שזרם במהירות של 60 מטרים מעוקבים בשנייה,במפל של 27 מטרים הפעיל את והטורבינות (הבניין התחתון‭.(‬מן הטורבינות חזרו המים אל אפיק ה?ךךן הישן וזרמו בדרכם העתיקה לעבר ים־המלח.

• 1 אתר נהךים: תל־אור;האגם;ממול הקזכר הגדול ותעלת־האפס;בנין תחנת הכוח; תעלת־העוךפים;ואפיק הירדן.

• מפלס מי הכינרת עלה ...

• 1 "הוי,כנרת שלי, ההיית,או חלמתי חלום‭"?‬ רחל.

• 2 אגם כנרת ואגן ההלןוות - צילום לוויין. הצבעים האדומיםצמחייה ירוקה.

• 1 דיג הלבנונים (סרדינים) גורם בעקיפין לשיפור איכות מי האגם.

• 2 "שם,על חוף הים, יש דקל שפל־צמרת, קתור־שערהדקל לתינוק שובב,שגלש למטה,ובמי כנךת,וב:מי ‭r\‬ קןשכשך רגליו‭."‬ רחל.

• 1 מ?לס מי הכגלת can הארץ צמאה,צמחי אלף־^לה נחשפו בחוף הדרומי.

• 2 גאות בכינרת. הטיילת בט3ךןה מוצפת.

• 3 המוביל המלוח, המסלק את מי המעיינות המלוחים הנובעים בכינרת,אל הירדן הדרומי.

• מפעל המים הארצי

• ז הנחת צינורות ה"סיפוף' בנחל עמוד. ה"סיפון" העלה את המים מרום של ‭-100‬ ל־‭+50‬ מטרים.

• 2 "המוביל המלוח‭,"‬ נבנה בשנים ‭.1964-1963‬

• 3 הנחת קו הצינורות התת־קרקעי.

• 4 פגישת החוצבים במנו־ןךת מנשה.אחרי תוזנתמנעןה נחצבו שתי מנהרות: מנהרת מנשה אי ומנהרתמנשהב‭.'‬

• ו אגם צלמון משמש לוויסות זרימת המים.

• 2 ב" תעלת היךדך המתוחה,שבבקעת ביתץטופה זורמים המים בכוח הגרביטציה.

• 1 בנית המוביל הארצי על־ידי חברת מקורות החלה בשנת ‭.1953‬ המוביל הופעל לראשונה ביום לי בסיון תשכ"ד, 10 ביוני ‭.1964‬

• שער היסוד

• הגולן - הפסקת אש גיאולוגית

• ו נחל עולבים מן האוויר.שכבות הבןלת והקרקע הבזלתית מצביעות על שמונה תקופות של פעילות געשית במשך 800 אלף שנה.

• 2 נ'ובה ליד כביש קלע-מקץדה.במקום זה התחוללו התפוצצויות כבירות כתוצאה מהתפרצות מן העומק של הגז הגעשי. בתמונוף מעבר לדף־. בלכת רם.שקע שנוצר במקום בו ניצב פעם הר־געש,והתמלא במים לאחר מכן.

• 1 תל־טבעת ליד קיבוץ אור־טל.בתמונה ניכר הבור העגול שהיה קיים כאן תחילה, ובמרכזו תל־הבזלת הקטן הפוקק את תור היציאה.

• 2 הר־9ךס.הר־הגעש המושלם ביותר בךמת־הגולן,בעל לוע מרכזי ניכר.

• בארץ נחלי הבזלת

• 1 הברכה שמעל מפל הןויתן-האחרונה בבריכות זויתן עליון.מכאן נופלים המים אל הקטע התיכון של הנחל.

• 2 מפל זויתן,בראשו ?ךכת־מים ובה משושים גדולים בלתי מושלמים. על גדות הנחל צומח מלבלוב.אפשר לזהותו בנקל על־ידי המיץ החלבי המר והרעיל הנוטף ממנו בהיפצעו, והמבנה המיוחד של הפרח.

• 1 מפל זויתן נופל מגובה של 25 מטר אל תוך בריכה גדולה ועמוקה.מיד אחריה נמצאת בריכה נוספת. שטח כל אחת מהן כ־50 מ"ר.

• ‭9 2‬לג מים זורם על משושי הבזלת בזויתן עליון.תופעת המשושים בבזלת נוצרת בזמן סידוק הלבה המתמצקת,בתנאי שהקילוח עבה והלבה אחידה.

• 2 אל מסתרי הנקיק השחור.הנחל "מדלג" ונופל,הירידה מסוכנת - רד בזהירות בעזרת ציוד מתאים.

• 3 ?רכת משושים לנחל זויתן עליון.

• 1 נופו של נחל זויתן תחתון-דוגמה לנחל קניוני משובץ בבריכות, נקיקים ומפלים.

• נחל זויתן-אגן ההיקוות

• פסלים נוטפים

• ו ?טיפי מקרוני.קטע תקרה על גביו זורמת כמות מים ניכרת יחסית,המטפטפת בנקודות רבות בו־זמנית, ויוצרת שפע של נטיפים דקיקים וארוכים (מקרונים-שמם העממי‭.(‬

• 2 נטיפי־בדים או "אןני־פיל‭."‬

• 3 יש הקיף נושק לנטיף והשניים מתחברים לעמוד.

• 1 זקיפי פגוךה.

• 2 כמעט נשיקה - זקיפים בעלי צורת אלמוגים בעת ההתגבשות והצמיחה לעבד המפגש עם הנטיף שמעל.

• 3 נטיף צר וארוך תקיף רחב יותר.ההשקעה בנטיף - כגודל הטיפה, לזקיף-התרסקות הטיפה יוצרת מעגל השקעה על שטח רחב יותר.מקץ ימים רבים ייפגשו. בתמונוף מעבר לדף: ק?ץךת־ה?טיפים ?נחל שולק.היכל המוזיקה הקפואה,היכל הפסלים שיצר הטבע.נטיפים תקיפים,שלמים ושבורים,שפע צורות שכינוייהן פרי דמיונו של האדם: מסכים,עמודים, טורטים,פגודות,כובע מקסיקני ועוד.

• על־כף ים־מוות זה

• ו "מנהלת־הקמח" הנקראת "קן^רת־ הקמח‭,"‬חתורה בקניון נחל־פךצים.בנוף זה מצויות כמה מנהרות תת־קרקעיות טבעיות. הן נוצרו לאורך סדקים במקומות שבהם השכבות התחתונות רכות מן העליונות ןהבלןה לצדדים מהירה יותר מאשר בשכבות העליונות.

• ‭3,2‬ נחל פרצים מךנחתר כולו בסלעי תואר הלשון.בקירות הנחל נראים פסים בהירים וכהים לסירוגין. מקורן של השכבות, האופייניות לחואר הלשון,בחומרים השונים ששקעו בקיץ ובחורף באגם הקדום ובקצב שקיעתם. 3 קימוטים דמויי ער3קזקות בקיר החואר של ק?יון נחל פלצים. 2 ה"קזפינקסים" בנחל פרצים - התחתרות הנחל בסדקים ש3חואר הלשון הפריך הייתה מהירה והביאה ליצירת קניונים,שקירותיהם זקופים ומפוסלים.

• ו צמחייה ירוקה ורעננה על שפת ים המוות בשמורת עינות צוקים (עין פשח'ה‭.(‬ הצמחייה מתקדמת בעקבות הים הנסוג, מאז החל ניצול מימי ה?תץ וה?ךמוך באמצעות מפעלים ארעיים בישראל ובעבר הירדן.

• ‭4,3,2‬ פני ים־הקלח מהאדים בעיקר בימות הקיץ ולעתים נוצר קרום דקיק של גבישי מלחים הצפים על־פני המים.אלה הם גבישי גבס ובעיקר גבישי מלח המאכל.הרוח שוברת קרומים אלה לרסיסים השוקעים בקרקעית הים,אולם בשולי הים הנסוג או בבריכות האידוי מצויים אי פה ואי שם סלעים וגזעי עצים התומכים בפיסות קרום אלה,ומאפשרים לעוד מלת לשקוע סביבן,וכך נוצרות פקוריות הקלח.עם ירידת פני הים זכו גזעי עצים,ששרדו בשוליו, להתכסות במלחים וליהפך לעמודי קלח. איך זה שישנם גזעי עציםבןם־הקלח?אלה הם שרידים של עצים, שגדלו במקום לפני כ־‭150‬

• 5 קלניפות הסחף בחוף המערבי של ים־המלח, משמאל מצוק ההעתקים.

• ‭2,1‬ פקולי קללח: גזעי עצים מצופים בגבס וב13לח המ^כל.מקסמיו של המקום הנמוך ביותר בעולם (ראה הסבר מפורט בעמוד קודם‭.(‬

• בדרך הגבול הישנה

• ו חךדון צב מצוי. "התחרדנות'' על גבי סלע כהה.צמחוני - אבל היזהרו ממכת זנבו.

• 2 "קלעים מךזקה לשפנים" (תהילים ק''ד, יח‭.(‬שפני־קןלע בפתח מאורתם - סדק במצוק המקיף את עין נטפים. חיה ממוצא אפריקני שעלתה צפונה לאורך השבר הסורי־אפריקני והגיעה עד קצהו הצפוני,בדרום תורכיה.

• 3 גורי שועל הנגב ליד פתח מאורתם.האוזניים הגדולות יוצרות שטח מגע גדול יותר עם האוויר החיצוני,מה שמסייע לצינון הגוף.

• 1 "הרים ה?בהים ליעלים" (תהילים ק"ד, יח‭.(‬בית גידולם של היעלים באזורי מצוקים, מנחל קךרון בצפון ועד הרי אילת בדרום.הם מטפסים בקלות על צוקים תלולים. למחייתם הם תלויים במקורות מים קבועים.

• תוואי דרך הפטרולים הישנה

• 1 דרך הפטרולים - בחורש השטים לרגלי הרי־נשף.

• 2 מחזה שרב"מיראד‭,"‬ '־' j -מלכודת פתאים. נדמה כאילו הבקעה מוצפת במים אך אין זה אלא חזון תעתועים.

• 3 מטיילים ליד ת'מילת־ךךךי,לרגלי המפל,הבנוי שכבות ‭?*‬ו גיר.בנמל נטפים

• בין חול ושחם

• ן עץ שיטה בננחל קולמה -המעבר בין א3ן חול לשחם ‭?)‬ךניט‭.(‬

• 2 רוח ומים מעצבים פסל ?א3ן החול הצבעונית ש?נחל עמרם.עמוד אבן חול הנושא ראש עשוי אבן חול קשה ועמידה יותר בפני בליה,נקרא בפי המטיילים "עלמה‭."‬

• ו "חלבה" - שכבות ץ3ן חול רוויות תחמוצות בתל ומתכות נוספות היוצרות שפע גוונים.א3ן החול היא סלע מקוקןע יב^תי, הנוצר כתוצאה של השקעת נךנךי קוארץ (שמקורם ב?לןה של גרניט) באגנים טופוגראפיים וליכודם לשכבת־סלע על־ידי תחמוצות של מתכות ותמיסות נירניות.

• 2 צלףקזחוסי-הפרי ענבה בשרנית ומאורכת, מתפצלת לאורכה ומכאן נגזר שם הסוג, בחילוף אותיות פצל־צלף‭,(‬ופצלותיה נגללות לאחור.ציפורים האוכלות את תוכן הפרי,מפרישות אחר־כך את הזרעים במקומות אחרים ומפיצות בדרך זו את הצמח.תוכן הפרי אכילאףלבני־אדם.

• 3 אךמון בחול: הצורה האופיינית לקירות אבן החול נקראת "טאפוני" (חלון הסיציליאנית) - מעין מבנה כוורת,כולו חורים־חורים ומחיצות ביניהם.את החורים מתחילה ליצור הממסה הכימית ומשלימים הרוח והמים.

• שער המים

• ארץ מקורות הירדן

• 1 מ3לי נחל סערקבוצה של שלושה מפלים,שהאמצעי שבהם גובהו כ־20 מ‭,'‬ שני האחרים נמוכים ממנו.כאן ב:מישור־הבז:לת חתר הנחל קניון,ומימיו

• רשת הנחלים בארץ מקורות הירדן זורמים בו עד הישפכם אל נחל לזךמון (בניאס‭.(‬ המים זורמים בקטע זה של הנחל,רק בחודשי החורף והאביב.

• ז נחל חךמון (ב?ןאס) יוצר בריכות רדודות סמוך למקום נביעתו לרגלי החךמון.הוא המזרחי בשלושת מקורותיו העיקריים של נהר היךדן.

• 2 עין אל־תני-מקורם של רוב מימי נחל שניר (ריצבני‭.(‬המעיין נובע משני צידי האפיק ליד ה5פרע'ג'ר.

• 3 מפל הב?ןאס ועץ הדלב הנדל באמצעו ומפלג את זרמו לשניים. בתמונוף שמעבר לדף: מפל הטסנה בנחל עיון. שרידי הטחנה שליד המפל הקנו לו את שמו. הטחנה ניזונה ממי המפל ושימשה את תושבי מטולה עד לשנת ‭.1920‬

• 1 נחל דן - התיכון, הגדול והיציב בכמות מימיו מבין שלושת מקורותיו העיקריים של נהר היךךן (מספק כמחצית ממי הירדן‭.(‬ בשל המים הרבים ותנאי הלחות המיוחדים התפתח כאן נוף של צומח־מים צפוני,הכולל עצי דלב מזרחי,מילה סוךית ושפע שךכים וקןחבים.רוחב ערוץ הנחלבין6ל־20 מ‭.'‬ בחלקיו הרחבים רדודים המים ועומקם מגיע ל־‭50-30‬ ס"מ,בחלקיו הצרים הוא עמוק יותר וזרימתו חזקה.קרקעית הערוץ משובצת 5חלוקי־בז:לת שחורים, שקוטרם ‭60-15‬ ס"מ. גדות הנחל יוצרים מדרגה של כחצי מטר. בשל מדרגה זו זורמים המים בערוץ קבוע ומוגדר.

• ‭2,1‬ נחל שניר (ח^בני‭,(‬ המערבי והארוך מבין שלושת מקורותיו העיקריים של נהר היךךן.מספק כרבע ממימי הירדן - התנודות בזרימתו גדולות משנה לשנה ובין העונות. לאורך הערוץ גדלה צמחייה עבותה-עצי דלב מזרחי,ערבה מחךךת ואשל ה?ךזץ, שיחי הךדוף ה?חלים, שנית גדולה,ערברבה שעירה,שיח אברהם מצוי ושפע של מטפסים ושיכימ.

• בניאס - ארץ ירדן וחרמונים

• ו מעל מעדה קטנה, חצובה בסלע אחת מגומחות הפולחן לאל פן (כאן עמד כנראה פסלו‭,(‬ועליה כתובת יוונית מהמאה הראשונה לספירה.מבין הדמויות המיתולוגיות הנזכרות בכתובת: נימפת ההרים - אכו היא ההד,ודיופן האל "אוהב הנעימות‭."‬ על פולחן האל פן 3פ?יאס,במאות הראשונות לספירה, מעידות גם המטבעות הרבות שנמצאו בחורבותיה.האל פןאל הרועים מתואר בהן ?סאטיר - אדם ממותניו ומעלה,שחליל רועים בפיו,ותיש ממותניו ומטה. ממערב מצויה מערה חרבה,אותה תיאר יוסף בן מתתיהו כמקום מקורו של נחל חלמון.

• 2 שצף מימי נחל ךזךמון,הניזון מהגשמים והשלגים היורדים על הר הוץךמון ופורצים למרגלותיו בעין פמיאס. ממפל בניאס ואילך זורם הנחל בתוך ערוץ תלול ומיוער החורץ את רמת הבניאס ופורץ לעמק החולה.

• 1 מי עין פמןאס נקווים בשלוש בריכות שסוכרובסכריאבן.

• 2 מפל הו־זךמון.עץ הדלב הנדל באמצע המפל,שורשיו הנאחזים בסלע,רסס טיפות המים וקרירותם ביום קיץ לוהט,מאפשרים לנו להבין ולהרגיש את כוונת הנביא: "והןה ?עץ שתול על מים ועל יובל ישלח שךשיו, ולא יך^ה בי ' ןבא חם" (ירמיהו י"ז, ח‭.(‬

• שמורת החולה דיוקנה של ביצה

• ז שמורת החולה היא מעון החורף העיקרי, ברחבי הארץ, לקוךמולנים.קורמורן גדול-ניזון מדנים אותם הוא צד בשחייה מתחת לפני המים.ולכן עליו לייבש את נוצותיו לאחר תום הסעודה. בתמונה פורש הפרט הימני את כנפיו - בעמדת התייבשות.

• 2 הףנאואים (הנימוסים) מרבים לטבול במים כדי לצנן את גופם,בגלל חוסר בבלוטות זיעה.הם חלק בלתי נפרד מנוף שמורת החולה.זהו המקום היחיד בארץ בו הם חיים כיום,בעוד שבעבר שכנו בהמוניהם בכל בצה. בתמונוף מעבד לדף: לסקת שקנאיםבדרכם ממזרח אירופה, מקים דגידתם,אל אגמי מזרח אפריקה,מקום תריפתם-נחים, בשמורת החולה, ממאמץ הדרך.

• 1 אנפית סוף דוגרת בסבכי הגמא שבשמורה. מבלה בארץ במשך כל השנה.במקורה עולים דגים,דוחיים וחרקים.

• Z נימפאה לבנה (שושנת מים‭.(‬בעבר כיסתה שטחים נרחבים בחולה,נכחדה עם הייבוש.

• 3 צבי־בצה משתזפים בשמש.ככל הזוחלים זקוק הצב לחום השמש, כדי לחמם את דמו הקר. שחיין מעולה,הניזון בעיקר מךגיגים לראשנים.

• 4 בוציץ סו?כני מהיפים בפרחי הבצה, שנכחד ממנה עם הייבוש.

• 2 שנית גדולה.כמו רוב צמחי המים,היא פורחת בקיץ וצובעת בפריחתה הסגולה־ורודה את עונת היובש.

• פארק הירדן להלך על פלגי מים

• 1 אתרהטסנות במוקד הדרומי של פארק הירדן.בתמונה נראים שרידי טרינות־מ?לש.

• 3 פטל קדוש.חז"ל זיהו אותו עם הסגה. היזהרו מקוציו ותיהנו מאכילת פירותיו העסיסיים.

• 4 בוצין- להנחת חוקרים אחדים שימש כדגם לעיצוב מנורת בית־המקדש.

• ו בתמונה שרידי שתי טסנות מגלש.מהימנית ניכר קצה אמת המים וראש המגלש. מהשמאלית,עליה יושבת הדמות,ניכר המ?לש דרכו גלשו המים אל מתחת לאולם הקוחינה והניעו את הגלגלים,שהיו מצויים בתוך שני החללים המקושתים.

• 1 פארק הירדן מוקד צפוני-טחנת עו־נךת, טחנת מגלש מדרום ל?שר 3נות ?עקב, הניזונה ממי ה?ךדן.גג הטחנה נסמך על קשתות אבן מרהיבות. סמוך לטחנה נמצאים שרידי סכר להטיית הירדן,שהוקם בשנת ‭,1955‬זכר למפעל המים הארצי הראשון, שהסורים מנעו את הפעלתו.

• 2 טמנת ‭.1 !:‬האמה. ‭.2‬שפת האמה. ‭.3‬חלל הארובה. ‭.4‬נקב הקילוח (פתח או מוצא הארובה‭.5 .(‬בית הריחיים (המטחנה‭.(‬ ‭.6‬מכל הגרעינים (משפך‭".7 .(‬הגשר" להחזקת מכל הגרעינים. ‭-8‬ הךכב. ‭.9‬צוואר הךכב (לקליטת הגרעינים‭.10 .(‬השכב. וו.ק?כלהקמח. ‭.12‬ציר הגלגל. 3 ו.גלגל. ‭.14‬מנהרת הגלגל.

• פארק הירדן

• בין ראש הנקרה ואכזיב מסתרי החוף

• 1 פתח מ?לזלת הר‭;13‬ת חיפה-בי-ות,במצוק ראשהנ- ו,שנחצבה בידי הצב 1 הבריטי במלחמת העולם השנייה (בשנת ‭.(1942‬ הצוק הלבן הבוהק למרחוק הוא קלע קיךטון משובץ לגושי צור.

• 2 גלי הים מתנפצים אל קלע הנקרה, פעולתם היא אחת מהגורמים לעיצוב הצורות בסלעי המצוק. החום המעיק,שאפשר לחוש לעתים בתוך הנקרות,אינו אלא חלק מאנרגיית הגלים המשתחררת בהתנפץ הגל.

• ו קזסלת־הבךןל חיפה-בירות,שעברה את ךכס סלם צור במנהרה.מסילה זו פוצצה על־ידי חבלני הפלמ''ח בתחילת מלחמת העצמאות ‭(27.3.1948)‬ כדי למנוע את פלישת צבא לבנון ארצה.פתחה הפונה לעבר צור סתום כיום.

• 3 מבט מתוך אחת הנקרות אל מרחבי הים.

• 2 מי הים בנקרה שוקטים.צבע המים בנקרות משתנה עם שינוי התאורה במשך היום.

• 4 חוף ראש הנקךה, הוא חוף סלעי (הקזלע הוא כוךכר קשה‭.(‬ךכס הכוךכר הנמוך שלחוף הים נהרס והולך על־ידי הגלים,היוצרים בו שוניות־סלע,טבלאות גידוד‭",‬גיזרים" ומפךצים קטנים העשירים בבעלי־חיים ימיים.

• 6 אךגמון קהה־הקוצים. ‭3 6,5‬מןךח הןם התיכון מצויים כמה מיני חלזונות בעלי בלוטות,אשר מהנוזל שמוצה מהן ייצרו הפניקים את צבע הארגמן היקר. בתמונוף מעבר לדף: שוניות בחוף אכזיב. מפץ הגלים בשולי חוף הכוךכר יוצר אזור עשיר במיוחד בחמצן ובמזון, ולכן מאוכלס המקום בבעלי־חיים רבים. באופק נראים שרידי ךכס הכוךכר,שכבר נכבש בידי הים - א?י חוף קטנים.

• נהר הנעמן נהר קדומים מחדש ימיו

• 1 טסנת־מים ומצד, שנבנו במאה ה־12 על־ידי הצלבנים,על שרידים קדומים יותר, במקורות נחל הנענזן - מעינות אפק.הטחנה נחרבה ונבנתה כמה פעמים במשך הדורות, והייתה בשימוש עד שנת ‭.1925‬

• 2 הבוךנ' הצלבני (טחנה מבוצרת‭,(‬ שקומתו התחתונה שימשה 5טךזנת־מים.זו הייתה טחנה גדולה מאוד,שכללה ‭7-6‬ יחידות טחינה (כלומר זוגות ריחיים‭.(‬ברקע.ו עכו הפורה.

• 3 ש3ר?הר הנעמן - סערה עלולה לסכור את השפך בחול,ולגרום להצטברות מים במעלתו.אפיק הנהר נחפר מחדש כתעלה - לניקוז הביצות ולהסדרת נתיב זרימה קבוע.

• 1 כרי נעמן.הביצות קבעו את גורל ‭?<‬פק וסביבתה,עד להתיישבות היהודית. באזור המעיינות נשארו שרידי נוף הביצות - מים עומדים,והצמחייה הטבעית.

• 2 היישוב סביב אזור הביצות התמקד בארבעה תלים: תל־עכו; תל ךעוק;תל אפק ןתל כיסון השוכן במרחק מה מהביצה מזרחה. בתמונה שריד מהח'אן ש3לנל ךעוק.

• 1 הק!נ:ר ליד מעינות אפק (אורכו 625 מטרים,גובהו כשלושה מטר‭(.‬ חסם את כל אזור הנביעות של קזקורות ‭0*0,‬ ויצר אגם מים, שמפלס מימיו היה גבוה מהטחנה.עודפי המים שהוזרמו מהאגם,דרך פתחים בסכר,לטחנה - הניעו את גלגליה.

• 2 על גדות ?הר הנעמן מצפון,נותרו שרידים מחודשות דקלי־תמר רחבות ידיים,שהיו כאן בדורות קודמים.לאורך האפיק גדל סבך של אשל מרבע וקנה.

• 3 מבין צמחי הביצה נבחין בשיחי סמר, ששימשו חומר גלם לתעשיית מוצרי הקליעה (סלים, מחצלאות וכדומה‭.(‬

• כשהירקון היה נהר

• 1 עמוד זיכרון לציון צליחת ה?ךקי1 על־ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה (ו' טבת תרע"ח‭.(‬לידו עדר ג'מוסים (תאואים) על נדות הירקון.היום שונה המקום,הנמצא בסמוך לאיצטדיון רמת־גן (צולם בין השנים ‭.0941-1944‬

• 2 "גשר־ווקופ" - הגשר שליד השפך לים. נבנה בשנת ‭,1938‬עם הקמת תחנת הכוח לדינג.מצפון לגשר על גדת הנהר,נמצאו שרידי מצד,שהגן כנראה על תל קסילה הסמוכה ועל שפך הירקון (במאות ה־9 וה־8 לפני־הספירה‭.(‬ לדעת כמה חוקרים שפך הירקון הוא נם־יפו, שאליו הובאו עצי הלבנון לבניין המקדש (דברי הימים ב' ב‭,'‬טו‭,(‬ ולבניין הבית השני (עזרא ג/ ז‭.(‬

• 3 מצודת ראש העין על תל אופק ליד טעינות הירקון.כאן היה מקומה של העיר אופק,מן החשובות שבערי הארץ בתקופת המקרא.התל רזולש על מעבר אפק שבין ?הר תיךקון על ביצותיו וסבך צמחייתו במערב,ושלוחות ההר במזרח-מעבר צר ‭"?‬ד.רך הים" הקדומה.

• ‭n2->Kyr\ 4%r> 2‬ הראשון לאספקה מרוכזת של מים להשקיה,מהיךקון לאדמות פתח־תקוה. נבנה בשנת ‭,1911‬ והופעל על־ידי חברת "פלסטינה" מיסודו של בצלאל יפה בשנת ‭.1912‬ליד מנועי בית השאיבה שבאדמות "מיד" עבד המכונאי נתן שיפריס. בתמונוף שמעבר לדף: בקטע שבין פאךק הירקון וסשפןל,בו מי היךקון אכן זורמים, המים אינם מימיו הטבעיים של הנהר אלא מי־ים שנשאבו לקירור דודי תחנת הכוח הסמוכה.לאחר שמילאו את ייעודם הוזרמו לאפיקו של הירקון כדי ליצור מעין נהר זימה.

• 1 המפלשלנ'רישה"שבע טחנות‭.''‬כאן היו שלושה בנייני טחנות עם אחת־עשרה יחידות טחינה.בבניין אחד היו שבעה זונות ריחיים והם שנתנו למקום את שמו. מי המפלים שבתמונה הם עודף המים,שלא הוטו להפעלת הטחנות והמשיכו לזרום באפיק. היום נמצא המקום בתוך פאךק היךקון (גני יהושע) והוא חרב ויבש. התמונה צולמה ב־946ו.

• מפרץ אילת חופים קסומים

• ן ברכת השמשבריכה סולרית טבעית. נמצאת על חוף מפרץ אילת,מדרום למפךץ ה?עלם.רכס חלוקים וחצץ מפריד בינה לבין הים ומאפשר לכמות מוגבלת של מים לעבור בשני הכיוונים.במים המגיעים מהים חלה התאדות וריכוז מלחיהם עולה.לפיכך מלוחים מי הבריכה פי ‭4.5‬ ממי הים. בתחילת עונת החורף מתוספת לבריכה שכבה עליונה של מים פחות מלוחים,שמשקלם הסגולי נמוך בהרבה ממי הבריכה המלוחים מאוד. המים שבשכבה החדשה כמעט ואינם מתערבבים במים שבשכבה התחתונה,ודבר זה יוצר כאן תופעה מיוחדת במינה.בדרך כלל מים מתחממים נעשים קלים יותר ועולים אל פנ

• 2 אי האומנים (לזירת פךעון‭,(‬זהו האי היחיד בצפון המפרץ.שמו המקובל "אי האלמוגים'' ניתן לו על־ידי מטיילים, שחשבו בטעות כי הוא בנוי משרידי שוניות אלמוגים.למעשה עיקרו סלעים מותמרים בדומה לסלעים הבונים את גבעות החוף הסמוך. לזהות כמה חוקרים את האי הציעו עם ע^יון ‭;$‬ר - הנמל שאליו הגיעו הספינות מארץ אופיר,אולם ראיות ממשיות לכך טרם נמצאו.

• ז אתה צולל אל עולם קסום.אל גן שונית ןץאלמגים - העשיר בצורות ובצבעים והומה חיים.

• 2 המפךץ הנעלם (הפיוךד) - נוצר כתוצאה משבר גיאולוגי.המפרץ דל למדי בחי ובצומח ימיים,בשל ניתוקו החלקי מן הים הפתוח, מקור החמצן והמזון.במפרץ שחופו חולי יש שפע של אלמגים רכים מן הסוג קס^ה ,וקדמות ניחות מן הסוג קאסיופןה, השוכנות בקרקעיתו הרדודה.

• 3 זיהום מי מפרץ אילת בנפט גולמי הנפלט ממכליות - אחת הסכנות האורבות לחי ולצומח בים סוף.

• 4 יער המכתביםבחופי דרום סיני מורכב ' ממין אחד בלבד של עצים - האבי^נןה הימית.הוא צומח באזור המכוסה במי הים בעת הגאות. בתמונוף מעבד לדף־‭?.‬עד המנגרובים ?מ5לץ אילת.ריכוז המנגרובים הגדול ביותר 3סיני, שהוא הצפוני ביותר בעולם נמצא בשורת אל־ע'ךלןאנה שמצפון לנבק.

• שער גינת

• מירקם גוונים בחורש

• 1 עצי אלון מצוי בחולשת האלבעים שעל הכלמל.חברת הצומח כאן היא חבלת אלון מצוי-אלה אלצי^לאלית.פה שולט האלון המצוי-בחולשה גדלים עשרות עצי אלון, בני מאות שנים.שלא כבחורש הרגיל,כאן מתנשאים העצים לגובה רב,המרחק בין עץ לעץ גדול ואין כל סבך ביניהם.המדענים נחלקים בדעותיהם.־ יש הסבורים כי החלש הסבוך הנמוך,הקיים בכרמל,הוא שיא התפתחות היער בארץ, ואילו החולשה היא פרי טיפוחו של האדם. אחרים סבורים שללא ההשפעה ההורסת של האדם,היה כל חלש בארץ מגיע למצב של חולשת הארבעים, כלומר-זהו קטע יער טבעי של האלון המצוי

• 2 נחל כלח‭"-‬הגיא הנעלם‭."‬הסלע פה הוא גירלןשה,תופעת הקאלקט מפותחת במיוחד.באפיק הנחל ובמורדותיו כתם גדול של חורש אלון מצוי-אלה א''י יפה ומגוון כמלווים רבים: עצים,שיחים,מטפסים, קוךכים וטחבים.באופק, במדרונות השלוחה מצפון לערוץ,יער טבעי של אלן ירושלים הגדל על כיפות הקירטון. מלווים אותו אלת המקטיק וךתמה קוצנית.

• 1 עצי אלון מצוי גדלים על סלעי גיר קשה ודולומיט.הם שולחים שורשיהם אל בין הסדקים שבסלע בכדי להגיע אל המים.

• 2 בלוט של אלון מצוי: פרי המכיל זרע אתר, בתחתיתו ספלול עשוי קשקשים.

• 3 סירה קוצנית, מצמחי הבתה.בתנ"ך נקראת סילים,משערים כי מקור השם בדמיון בצורת הפרי ובצבעו החוםלכלי־החרס ששימשו בעבר לבישול.

• ו חרש-צורת צומח ים־תיכונית של שיחים ועצים,רובם מוריקים תמיד.בתחתית המדרון תתבלטנה לפעמים קבוצות של ?לילי חרש ב"אש" פריחתם.

• ‭3,2‬ האלה הארצישראלית היא החשובה כמלווים הנאמנים של האלון המצוי.מימין - אלה־א"י בצבעי שלכת, משמאל-פריחה.

• 4 פריחת לבןה רפואי - הפרחים ריחניים, עמוסים בצוף ואבקה. "על ךאשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה" (הושע ד‭,'‬ יג‭.(‬

• 1 הדר החורש הם כמה ממטפסיו.כאן קיסוסית קוצנית,המשתרגת בחורש מעץ לעץ ומשיח לשיח ואינה מאפשרת את המעבר דרך הסבך, אלא במחיר שריטות רציניות.

• 2 קטלב מצוי המניב פירות ערבים לחך.זהו העץ היפה ביותר בארצנו,גזעו חלק ואדום,עליו גדולים ואליפטיים,ופירותיו אדומים ועסיסיים.

• 3 פרחיו הפרפרניים של אחירלזם הרוךש, ניחוחם הטוב נודף למרחקים.הפרחים חסרי צוף,מואבקים על־ידי דבורי עץ גדולות הנוחתות על הפרח (ה"משוטים" וה"מפרש‭("‬ והודות למשקלן גורמות להפעלת מנגנון ה"התפוצצות‭."‬בעת ההתפוצצות קופצים צינור האבקנים והעלי, הכלואים בתוך ה"סירה‭,"‬כלפי מעלה, והאבקה שהצטברה נזרית על חלקו התחתון של החרק.פרח שהואבק פעם אחת אינו זוכה עוד לביקורם של חרקים.

• 4 פרחי זכר של ער אציל.זהו הצמח הידוע במיתולוגיה ובספרות היוונית והרומית בשם דפנה.ענפיו שימשו בעבר לקליעת זרים למנצחים ולאצילים"זרידפנה‭."‬עליו המבריקים והריחניים משמשים כתבלין - "עלי דפנה‭."‬

• 5 אגס סורי.הפריחה הלבנה והעשירה מושכת את הדבורים המאביקות.

• שמורת הר מירון ממלכת הטבע בראש ההרים

• ו סתתית ירושלים. פרחיה בוקעים מקרקע הסתיו היבשה ומזמינים את הגשם.

• ‭w< 2‬ .־ארזי.שריד מתקופה בה היה אצלנו אקלים קר יותר ועצי מחט נפוצו בגליל.מקום גידולו היחיד בארץ־ישדאל הוא מתחת לחוךבת שפנים בשמורת הר מירון.

• 3 חלמונית גדולה. צבעה כצבע חלמון הביצה,פורחת ביובש של סוף הקיץ.

• ו רקפת יונית.קטנה מהרקפת המצויה,גדלה בין סלעים וסביב גזעי עצים.פורחת בארצנו רק בפסגות הרי מירון ובצפון הגולן.

• 2 הדולינה החבויה - עמק סמסה קאךקזטי, קטן וסגור מכל העברים. נמצאת מדרום־מזרח לחורבת .זבד.

• 3 עין הזקן.מעיין קטן בלב השמורה למרגלות הר הלל,בראש נחלכזיב.

• 4 העז השחורה-אחד הגורמים העיקריים לדילול עצי החרש ודיכוים.

• 5 ךמונית הלטם.צמח הנטפל לשורשיהם של שיחי ‭:.cow]‬ במשך רוב חודשי השנה אין רואים את הצמח כלל,שכן כל־כולו אינו אלא גבעול בשרני תת־אדמתי הצמוד לשורשי הלקום השעיר או המךוני. יק באביב בוקעות התפיחות את הקרקע. שילוב הצבע הצהוב,של הפרחים והאדום של קשקשי גבעול התפרחת,מזכיר את צבעי פרי הרמון.

• ן מפלי־פלוד.בראש נחל צלמון העליון,בצד הכביש הראשי,בסמוך לכניסה לקיבוץ פדודשוצפים מפלי מים עונתיים,שמקורם בעין רמיאל.

• 2 אלמונית החלש. הדר פרחיה ונדירותה בארץ חברו לעשותה מוקד עלייה לרגל של חובבי פרחים,בחג הפסח,מועד פריחתה. שמוךת הר מירון היא מקום פריחתה הדרומי ביותר בעולם.

• 3 גוש הלי מירון, שפסגותיו מעל אלף מטר,מתנשא מעבר לבקעת בית הבולם.

• נפלאות יער אום־צפא

• 1 אלן ירושלים, משחק אור וצל.יעד אום־צפא‭''-‬אי בודד" של יער בשומרון.יש ,כאן שילוב של צומח טבעי ועצים שנטעו בתקופת המנדט.

• 2 התנאים לגידול הצמחים ובעלי־החיים, שהיו קיימים כאן בעבר, לפני התערבות האדם, חזרו לאחר הכרזת השטח בשמורה.לכן מצויים כאן שפע של צמחי בצל ופקעת-כמו מיני סלזלב ומיני ךבולנית-והם מפארים את החלש בעונת האביב.בצילום ךבוךנית ?רולרזלה.

• 3 בקיץ אפשר לפגוש ביער את בז העצים, המקנן על עצים בקינים נטושים של עולבים. בחורף הוא מבלה ?א?לי7ןה.

• צאו פרחים במחול ...

• 1 מרורוזת.הבדלי הגוון בין עלי הכותרת ומרכז הפרח עוזרים לדבורה לנתב דרכה אל ?תיבי הצוף.

• 2 פשתה שעילה, מצמחי הבתה.

• 3 "כשושנה בין החוחים" (שיר השירים בי,ב‭.(‬אין ספק כי השושנה הנזכרת בתנ"ך היא השושן הצחור. פרחיו הגדולים והצחורים מדיפים ריח ענוג.באמנות העברית הקדומה שימשה צורת כותרתו דוגמה לעיטורים,בעיקר לעיטורי ראשי עמודים; "ועל ראש העמודים מעשה שושן" (מלכים א' ‭/r‬ כב‭.(‬גם שפת ים הנחושת שבמקדש עוטרה בצורת שושנים: "וקופתו כמעשה עופת כוס פךח שושן" (מלכים א' ז‭,'‬כו‭.(‬

• ו חךצית עטורה. תפרחותיה הגדולות מכסות שטחים נרחבים בעונת האביב ובתחילת הקיץ.השם חךצית נגזר מהמלה העברית חרוץ שפירושה זהב.

• 2 כלנית מצוןה.השם העברי ניתן לה בזכות הפרח המתהדר ככלה, ובעקבות השם התלמודי כלוניתא (המתייחס כנראה לפרג‭.(‬פרח הכלנית מתקיים במשך כמה שבועות.עלי העטיף נפתחים עם עליית הטמפרטורה בבוקר ונסגרים עם ירידתה בערב או במזג אוויר סגרירי.בתמונה - איסוף גרגרי אבקה מפרח הכלנית.ההאבקה זרה והיא מתבצעת הן על־ידי הרוח והן על־ידי חרקים אוספי אבקה או כאלה האוכלים את המאבקים.

• 3 כרוניקה סורית - "ציונית" בצבעיה.

• 4 עירית גדולה-מדי יום נפתח פרח נוסף בכל אחד מסעיפי התפרחת.

• אביב בהר הנגב

• 1 צבעוני סקוגוני — גיאופיט קטן הנדל בהר ס‭?!?.‬ב.

• 2 יךזנוק המךבר.צמח גופיל,הסמוך לשורשי צמחים אחרים,חסר עלים ירוקים-כלומר אינו מטמיע בעצמו. שמו נגזר מטפילותו, החונקת כביכול את הפונדקאי.

• 3 בשנים גשומות הופכים טרשי הר הנגב לגן פורח: "כינור ראשון" מנגן שקזשון השלחופיות,הצובע את המדבר בצבעי ורוד, סגול,ארגמן ולעתים גם לבן.

• 2 צלעוני המדבר. בשנים גשומות יוצרים פרחיו מרבדים אדומים המכסים את המדרונות של הר־ךמון ונחל צין העליון.עליו שרועים ומסולסלים מאוד.

• ו זהבית ךקת־ץלים. לרבים מצמחי הנגב בצל ופקעת רדומים, המצפים לשעת כושר.

• פרחי קיץ

• / חךשף ק?ציץ.שמו הערבי - שוכ אל־ע'זל, כלומר: "קוץ הצבי‭,"‬ ניתן לו על שום יופיו. בחודשי הקיץ בולטת ברעננותה פריחתו הסגולה,כאשר הכל סביבה קמל.

• 2 קיצנית עטופה - בהרים מקום צמיחתה.

• 3 ק?ךס סורי בן למשפחת המךכבים ומאבות הקנךס התרבותי (אךטישוק‭.(‬

• 4 חב‭?*‬לת התוף.גדלה לאורך חופי הארץ ופורחת לעת קיץ כאשר מעטים בארץ הצמחים הפורחים.פרחיה נפתחים עם ערב ומואבקים על־ידי רודפים הבאים ללגום מהצוף החבוי בצינור העטיף הצר.

• 1 ע7ץ.ד כחול. הפריחה מתחילה באביב ונמשכת עד אמצע הקיץ.לפרחים משך חיים קצר,הם נפתחים בבוקר,וכבר באותו יוס אחר־הצהריים קמלה הכותרת (צבעה לבן-צהבהב) ונושרת. הגביע הקיומי שצבעו כחול-סגול נותר בשלמותו ושומר על צבעו במשך תקופה ארוכה.

• ‭error 2‬ "בת־הדוד" של הפרג,פורחת על גבעות הכולכר שלאורך חוף הים.

• 3 צמחי ה7ןנה גדלים לחישות צפופות לאורך ?דות־נחלים.קנה פירושו מקל או גבעול חלול.הנביא משתמש בדימוי‭";‬על משענת הקנה הרצוץ ו7ו;ה" (ישעיהו ל"ו,ו‭,(‬מאחר שקנה שלם הוא חזק ועשוי לשמש כמשענת טובה,אךכשהקנה סדוק לאורכו (רצוץ) - סר כוחו והוא נשבר בנקל.לפעמים צומח ק(ה ליד סוף,אולם הצירוף "קני־סוף" השגור בפי רבים,אינו אלא שיבוש: לסוף אין לןגה ןהלןגה אינו סוף.

• 4 ערברבה שעירה מן השכיחים והיפים בצמחיית הנחלים. פריחתה המלאה והממושכת מעשירה את נוף גדות־ה?חלים בקיץ,כאשר כל סביבתה צהובה וקמלה.

• קיץ במרומי החרמון

• 1 מרבד לבן של קיץ. בחורף פרוש כאן שלג ובקיץ-פריחת ארביס קווקזי "בעל לב הזהב‭."‬

• ו מדרון כךקוצי זוהר כולו בפריחתה של כךבולת קוצנית (מקרינה‭,(‬מן הנפוצים והאופייניים ביותר בצמחי מרומי החרמון. חשיבותה בנוף רבה,עד כי חברת הצומח השכיחה ביותר במרומי החרמון נקראת על שמה.

• 2 קיטבליה חלמונית, דומה לקרובתה הלזלמית,אך גדולה ויפה יותר.

• 4 שלהבית ק^ךת־שנים מאחרת לפרוח (הפריחה ביולי‭,(‬ מפני שהיא צומחת תחת שלוגיות,ורק בחודש מאי היא נחשפת משלג.

• 3 פריחתה של רומולאת השלג רודפת אחר השלג הנמס.פס של פרחי רומולאה נראה כמרחק של מטר עד שני מטרים מן השליגית (תלולית השלג‭,(‬ומסמן את המקום אליו הגיעה השלוגית שבוע קודם לכן.

• 1 תרעד הלבנון. כךקוצי מעוגל, מ"קיפודי החרמון‭,"‬ שגביעיו הקרומיים נותרים במשך תקופה ארוכה לאחר שהכותרת נושרת.נדמה כאילו הפרחים אינם נובלים - ומכאן שמו.

• 2 לקרקש הקיליקי פרי נפוח,ובו זרעים המקרקשים כרעשן של תינוק.פרחיו כמו מלאי הומור,והבעתם ספק דונלד הברווז,ספק פלוטו הכלב.

• 3 פרי של וןד דביק - קרובו של הןךד התךבותי.הוא מעפיל עד לפסגת ההר לרום של ‭2,800‬ מטרים,וגדל בין הטרשים.החךמון הוא הגבול הדרומי של תפוצתו.

• סתיו - תש כוחה של חמה

• ן חזךר החרש.עץ נדיר הגדל ?גוש הרי מירון ובךזךמון.העץ ניכר בעליו המיוחדים, המצהיבים ונושרים לעת סתיו.

• 2 סתונית ירושלים, היפה בסתווניות ארצנו. מזדרזת לפרוח מייד לאחר רדת היורה.

• ו שבטן לבן.בן שיח טפיל למחצה.שורשיו נצמדים לשורשי הפונדקאי בעזרת כפתורי מציצה,אך את מלאכת ההטמעה הוא עושה בעצמו באמצעות העלים והגבעולים הירוקים- לעת סתיו מתמלאים הענפים בפירות אדומים הנאכלים על־ידי צפורים.אלה מפיצות את הזרע קשה־הקליפה והבלתי מעוכל למרגלות העצים שעליהם הן חונות.

• 2 האלה האךצישךאלית תורמת ל חלש הןם־תיכוני את הגוון האדום: הלבלוב; השלכת;הענפים; התפרחות והפירות הצעירים,ואפילו העפצים-כולם אדומים.האלה יכולה להתפתח לעץ בעל גזע אחד וצמרת עבותה. גילה עשוי להניע למאות שנים,אולם בארץ כמעט ולא נותרו עצים בגיל זה,והבודדים גדלים ברובם ליד קברים קדושים.רוב עצי האלה ה אךץיקגךאלית בארץ קיבלו צורת שיח בעל גזעים אחדים.הסיבות לכך היו: רעייה,כריתה ושריפה.בסתיו מצהיבים ומאדימים עלי העץ ולקראת החורף הם נושרים.

• ו סתונית טוביה.צמח אנדמי לארץ־ישראל ולסיני,גדל במךבר יהודה,בצפון הנגב ובצפון סיני בלבד. התגלה על־ידי הבוטנאית פרופ' נעמי פיינברוןונקראעלשם טוביה קושניר,חוקר טבע שנפל במלחמת השחרור,בדרך לגוש עציון,והוא בן ‭.24‬ לזכותו נזקפות שפע תגליות חשובות.

• 2 במספר מקומות בארץ פורחת הרקפת בסתיו,עוד לפני הגשמים.

• 3 פרי הקטלב מבשיל בסוף עונת הקיץ,אז צבעו אדום־עז והוא מתוק וטעים.לפירות נמשכות ציפורים האוכלות אותם ומפזרות את הזרעים.

• 4 חצב מצוי.בחודש אוגוסט,משהחלו הימים להתקצר, מתרומם עמוד התפרחת,נושא פרחים לבנים ומבשר על הסתיו הקרב.

• הסודות החבויים בתפרחת השיקמה

• ן עץ שקמה במישור החוף - האזור המתאים ביותר לגידולה.

• 2 "מה גדושה השלוה. זו אפוא השיבה הטובה" לאה גולדברג.שקמה עתיקת ימים בגן רווה ליד עינות.כאן היה מקום חנייה ומנוחה לעוברים בדרך יפו-עזה.

• מחזור התפתחות של פגת השקמה

• ו כתוצאה מן החיתוך, ה^ליסה ,גדלות הפגות במהירלת ומבשילות תוך שלושה־ארבעה ימים.

• חתךבפגה

• 2 המבנה הפנימי של פךי השקמה-הפגה.

• 3 שקמים לגדות נחל במזרח אפריקה,מולךת השקמה.כאן קיימת הצךץה המאביקה,זו המאפשרת יצירת זרעים.

• 4 שדרת עצי שקמה בקיבוץ שךה אליהו שבעמק בית־שאן.

• 5 שקמה בחוף אשקלון‭"-‬רבן גמליאל אומר: ‭...‬סימן לשפלה שקמים‭."‬

• 6 סכיני ןליסה מצריים.

• שער הרצים

• פרפרים הם חופשיים

• ו קוס הגנ'ן - זחליו המכרסמים גורמים נזק רב לניצני הגפן.

• ‭)3 3‬ש ממשפחת המוךךים - שמו נגזר מדרך תנועת הזחל.

• 2 ^ס niK מבריק - צבעיו משמשים לאזהרה.יכול להפריש גאז ציאניד כנגד אויבים המנסים לתפוס בו.

• 4 עטירית הךגניים (ה‭3?‬לית‭.(‬כחום היום מסתתרת בצל סלעים וכוכים.לרוב הסטיריות אופייניים צבעי חום ואפור.

• 5 סטירית ק?שי^ת. כנפי המשפחה מעוטרות בציורי עיניים, שנועדו להפחיד טורפים אפשריים.

• ז לבנין הרכפה-הזחל ניזון מעלי הצמח רכפה. ללבנינים צבעים בהירים.

• 2 כחליליים - משפחת פרפרים צבעוניים המעופפים באביב ובקיץ.הצד התחתון של כנפיהם מאופיין בדגם נקודות.

• 3 כחליל ‭}-‬חשתי הוזמנה מופיע בקיץ. בתמונה: זכר הניכר בחוסר כתמים על כנפיו הקדמיות.

• 1 רפלף גלגלת המת - מעופף בשעות הדמדומים.מספרים עליו שהוא שודד דבש מכתרות.

• 2 זחל של דנאית תפוח קדום.קולט רעל ממזונו (משפחת האסקלפיים) ולכן הוא רעיל לטורפים אותו.

• 3 ךנאית תפוח סדום - צבעיה מזהירים את הטורפים.

• 4 לבנין מזרחי - מופיע באביב.הוא מקים שני דורות בשנה.חלק מתגלמים יכולים להיכנס לדיאפאוזה (מעין תרדמה והפסקת ההתפתחות) של עד שבע שנים.

• המפילים ברשת

• 1 אלמנה לבנה, קרובתה של האלמנה השחורה,מסוכנת,אף כי ארסית פחות ממנה. מבנה עכביש: החלק הקדמי המכונה דאש־חזה (בתמונה כהה יותר‭,(‬נושא בקידמתו, בצד הגבי,שמונה עיניים.קדימה להן מבצבצים נפי הפה,זוג בחנינים (הנראים כגפיים זעירות ביותר) וזוג כליצרות חדות וחלולות המשמשות להזרקת הארס לגוף הטרף ובכך גורמות לשיתוקו.חלק הגוף,המכונה ראש־חזה, נושא שמונה רגליים המסתיימות בציפורניים.הגוף הלבן־תכלכל-זוהי בטן העכביש.בצידה האחורי,הנסתר מאתנו בתמונה,ממוקמות פטמות טווית הקורים.

• 2 סלסלת הביצים של העכביש - מלךיש־ה^ר, כפי שהתגלתה לאחר ש''שק השינה" (מימין‭,(‬ שכיסה אותה,קולף על־ידינו.ב"שק השינה" שני פתחי יציאה.

• 3 פתיחתה של הסלסלה מגלה עשרות ביצים של מננריש־הניר.

• 4 כך נראים עכבישוני מ‭;1‬דיש־ה3ןר,שבקעו מהביצים,שבועיים לאחר פתיחתה של הסלסלה.בטבע הם פורצים בעצמם את דופן הסלסלה,ויוצאים החוצה דרך הפתחים שב"שק השינה‭."‬

• ז 5סופי דל פסים תלוי על רשתו,ראשו למטה ובטנו למעלה כנהוג אצל רוב טווי הרשתות - וכך הוא מצפה לטרף.

• 2 "רשת פינג־פונג‭,''‬ בה לוכד העכביש ר;אטי המפקפס את טרפו,בו הוא מרגיש ברגע שהטרף מרעיד את מיתרי הרשת.

• 3 כדורית אדמה. צבעה נועד להזהיר אויבים לפני שתצטרך להפעיל את ארסה.

• ו נ9ר1וזית בצבע הסוואה צהוב,מטפסת אל הפרח שבו תסתתר ותארוב לטרפה.

• 2 אלמנה לרוויה צעירה-בכל הדרה. לכשתתבגר ייעלמו כתמי הגב הצבעוניים והיא תיעשה שחורה. יפה אך מסוכנת.מצויה לצידי אבנים ומתחתן, ובסבך שיחים קרוב לפני הקרקע.

• במזל עקרב

• ז 7ןקולן ץב זנב.אחד מהמסוכנים בעקרבי ישראל.מצוי כמעט בכל הארץ,בעיקר מתחת לאבנים גדולות בחורבות ובמערות.

• 1 נבו יריחו-טורף עוממית בתים.הוא הגדול בעקרבי ישראל ובאזור הים התיכון כולו.

• ו עלןךבחול-חירק בחולות,ומאופיין בגופו דק האברים ובשערות ארוכות בפיסות רגליו. אינו מסוכן לאדם.

• 2 נקבת ר!עקרב הצהב נושאת את הוולדות על גבה מתחת לעוקץ המאיים.כך היא מנינה עליהם מבקיעתם ועד שימלאו להם שבועיים, ויוכלו לעמוד ברשות עצמם.

• 3 עב־יד צהב זוהר לאור האולטרה סגול בו משתמשים ציידי העקרבים.אינו מסובן לאדם. נופו של העקרב מחולק לשלושה חלקים ברורים: ראש־חזה-החלק הקדמי המשוריין כולו, ובמרכזו על גבו זוג עיניים. מאחוריו,בטן קדמית רחבה,בעלת שלושה פרקים. ומאחוריה,בטן אחורית המכונה זנב,צרה, גלילית ובעלת חמישה פרקים,בקצה שלפוחית הארס וקוץ העוקץ. בקדמת ראש־החזה מבצבצות זוג כליצרות זעירות,לצידן זוג בחנינים ענקיים דמויי ידיים,כפולי אצבעות המשמשים לתפיסת הטרף,ניקוי הגוף ועוד. מאחוריהם,בצד הגחוני של הראש־חזה,מצויים ארבעה זונות של רגלי ה

• ז זוג עקרבים צהבים ברגע "הנשיקה‭,"‬בשעת ריקוד החיזור טרם ההפרייה.עקרב זה הוא המסוכן ביותר בין עקרבי ישראל.

• בגן שונית האלמוגים

• ו שלפוחיתן אךסי - קפודץם החי בעומק של עד 00 ו מ/פעיל בעיקר בלילות.ניכר בקוציו הנושאים בלוטות ארס ומסוגלים לגרום לכאב עז ואפילו להרעלות חריפות (שלפוחיות הארס לבנות‭.(‬

• 2 זהרון הדור.חי לרוב כפרט בנחלות קבועות. נחבא ביום ואת מזונו הוא צד עם דמדומים. כיהן שהוא דג ארסי,אין הוא בורח כשמתקרב אליו דג גדול או אדם, אלא מפנה אל כיוון הסכנה את קוצי־הגב הארוכים,עשירי הארס. מגיע עד לאורך של 50 ס"מ.

• 1 פוליפים פתוחים של אלמוג.

• 3 קפוד העפרונות (ענ'רונן‭.(‬יצור לילי, היוצא ממחבואו עם חשיבה,עולה על השונית וניזון מאצות זעירות שעל פני הסלע, אותן הוא מגרד בלסתותיו החזקות.

• ‭30-5‬ ס"מ.ניזון על־ידי סינון מי הים ולכידת הפלנקטון מתוכם.ספוג העוגב ומושבות של אלמג רך מהסוג ססגונית מעטרים את פתחה של מערה קטנה בשונית האלמוגים. 4 ספוג עוגב-מימין. הפרט במין זה מורכב מקבוצת צינורות זקופים בקוטר של ‭4-1.5‬ ס"מ ובאורך

• 5 הלילה הוא שעתם של כוכבי־הים המופיעים בשלל צבעיהם על־פני השונית.

• 2 אלמג מחי (ובשמו החדש אלמנן) בין אלמגי־אש (צוךבנאים‭.(‬

• 6 שיחי אלמנים רכים - גוךגוניות וסבצלות ים.

• 2 ריחוף פךפרונים בשונית.

• ו צברי אלמוגים בשונית,מעליהם מרחפת להקת פזיות ים־סוף.

• סוד הקוד המשותף

• 1 "הרמון" של אלמוניות הפסים באלמוג המאכסן.בכל קבוצה יש זכר שליט אחד,והשאר נקבות.אם נטרף הזכר,מחליפה אחת הנקבות את זוויגה - השחלה שלה הופכת לאשך,ותופסת את מקומו.

• 2 זיג שושנון שוחה בין זרועות השושנה איחה הוא חי בשיתוף.דגי השושנון חיים זונות־זוגות בשושנה קבועה,המאכסנת אותם.השושנון מביא מזון לשושנה ומגרש ממנה דגים הטורפים שושנות.ואילו בשעת שכנה,כאשר מתקרבים טורפי דגים,בורח השושנון ומוצא מקלט אצל השושנה.

• ו דג החי צמידון על סבצלות־ה הסבולת - ^ם וניזון מיצוריבו קטניבו שעליהן.על ס3צלות־הים בסביבת אילת,חיים כמה עשרות מינים של בעלי־חיים,שהחבצלת הפונדקאית משמשת להם מקלט,מגן או מקור מזון.

• ‭1 2‬ המ וךנות "מלטף" פזית לפני הניקוי.

• 3 צ?תן השוכנים - שדטן קטן המגן על חייו בעזרת שתי שושנים קטנות שהוא אוחז בצבתותיו. בתמונוף מעבר לדף: פזיותים־סוף-להקת נקבות המרחפת מעל לבלט האלמוגים.

• "דרך נחש"

• ו "שפיפן עלי־ארח" (בראשית מ"ט,יז‭.(‬ הכבד והמגושם 3צ?עתי הנ; . גב.מסוכן לאדם.

• 2 ?תן - בן־דודו של הקוברה.הנציג היחיד של משפחת הפתניים בארץ.ארסי ומסוכן לאדם.

• 3 צ9עון שחור,שמו הוחלף לשרף עין־גדי - נחש תת־קרקעי,נמצא בבכר ים־המלח, במקומות בודדים בנגב ועל הגלבוע.ארסי ומסוכן לאדם.

• 4 צפע לזךמון - מוגבל בתפוצתו לאזורים הגבוהים של הר חרמון. נמנה עם משריצי ולדות חיים.ארסי ומסוכן לאדם.

• מפות תפוצה של נחשים ארסיים

• ו "משרש נחש יצא צפע'' (ישעיהו י''ד ,כט‭.(‬ בקיעת צפע. ה^פע ה אךצישךאלי מטיל ביצים ולא משריץ ולדות חיים כשאר בני סוגו.

• 1 צ‭9:‬ע אלצישךאלי צעיר.הצפע נפוץ בארץ בכל האזורים המיושבים אדם,ולכן סכנתו רבה. הלשון השלוחה, השסועה בקציה הקדמי לשני פתילים דקים, נמצאת בתנועה בלתי פוסקת,מגששת ובוחנת.היא פועלת כאיבר המישוש העיקרי של הנחש,וממלאת תפקיד בקליטת גירויי ריח.

• 3 צבעיו של הצפע ודוגמת עורו מאפשרים לו הסוואה כמעט מושלמת על קרקע המכוסה עלי שלכת. שים לב לדגם הציור - היכרות תמנע אסון‭...‬

• 4 אפעה ‭-;;jp‬ הגוון האדום מופיע אצל אוכלסייה החיה ב?רניטים.לא?עה עין־‭;>‬די צבע צהבהב. מסוכן לאדם.

• ז ץכן קטן מתחפר בחול.ביום הוא חבוי בחול,לרוב בפתחי מחילות של מכרסמים. בעת סכנה הוא מתחפר במהירות,כשגופו מכוסה,נותרות עיניו בחוץ,מופנות כלפי מעלה כדי לשמור על שדה הראייה.לאחר ששקע בחול נותרים על־פני השטח עקבות אופייניים המעידים על נוכחותו באתר.

• ‭)3 2‬ב\ גדול,פרט בעל קרניים.עכני סיני ואפליקה הם בעלי קרניים.ץכן ה.נ‭;>.‬ב מחוסר קרניים.קיימת סברה שתפקידן להגן על העיניים.

• 4 "חליבת" ארס במעבדה: ראש הצפע מוחזק בלולאה מיוחדת, ושפתיו "נושכות" בחוזקה את שפתי המבחנה.באמצעות לחיצה על בלוטות הארס בצידי ראשו של הצפע,זורם הארס דרך השיניים אל תוך המבחנה.הארס משמש ליצירת נסיוב כנגדו.

• 3 גגכן גדול-מתחפר וחבוי במשך היום בחול. העכן המיטיב להתחפר בחול,עושה זאת על־ידי תנועית צךיות,תלך כדי פריסת צלעותיו ושיטוח גופו.בדרך זו הוא דוחף את החול לצדדים ושוקע בתוכו.

• 5 ?קבת ‭./p,7 jg‬הזנב השחור מונף כדגל למשיכת הזכר.

• מסעי הציפורים

• 1 במשך החורף אפשר לראות אצלנו,בבריכות הדגים,לא פחותמ־8ו מינים שונים של כרותים.בתמונה מרית זכר.עוף מים השייך לברווזים.הזכר ניכר בצבעיו החזקים.לרוב זכרי הברווזים בישראל לבוש ססגוני,בעוד הנקבות חומות־אפורות ומוסוות.המקור הרחב המיוחד משמש כמסננת למציאת מזון במי הביצות ובמי בריכות הדגים.המרית דוגרת באזורים הצפוניים ומבלה את ימי החורף באזורים הדרומיים. בארץ שכיחה כחולפת וגםכחורפת.

• 2 סיפן-בן למשפחת החופמיים,המבלים את מרבית ימיהם לאורך חופי ביצות ואגמים, ובלית ברירה גם בבריכות הדגים.במקורו המעוקל,דמוי הסיף, אוסף הסייפן מזון מעל פני הבוץ כקוצר,מצד אל צד.שכיח בארץ כחולף ובחורף.

• 3 פלמינגו.מסנן את הבוץ,במקורו המותאם לכך,תוך כדי הליכה אחורנית בתוך המים הרדודים.בודדים, ולפעמים קבוצות, מזדמנים אלינו בחורף.

• 1 "האנפה למינה" (ויקרא י"א ,יט‭,(‬נזכרת בין העופות הטמאים - הכוונה כאן לכל הסוגים שבמשפחה.האנפה האפורה שבתמונה, מנצלת את רגליה הארוכות לחיפוש מזון במים הרדודים והמתוקים.בארץ מועטות האנפות האפורות היציבות,רובן רק הודפות.

• 2 ברכיה-אבי אבותיו של בךח הבית.רוב הברכיות הנראות בארץ הן נודדות,מעטות נשארות בקיץ לדגירה. משמאל-הזכר הססגוני,מימין- הנקבה בצבעים צנועים: חומה־אפורה ומנומרת. בכנפיים "דגל" משותף לשני בני־הזונ: סגול־כחול עם שני פסים לבנים.

• 2 זוג שחפיותץם בהכנה להזדווגות.הן מקייצות ומקננות בארץ (בסביבת החולה ובא?י הים התיכון‭,(‬ולאחר גידול הצאצאים (שני ההורים דוגרים ומאכילים) חוזרות בחורף לא?ךיקה. בתמונוף מעבר לדף: "גם חסיךה בשמים ין־גגה י מועדיי‭":‬ (ירמיהו ח‭,'‬ז‭.(‬ גם בימים רחוקים התרשמו מתופעת הנדודים,ומידיעת הציפור את מועד היציאה לדרך.בעבר הייתה החסידה רק חולפת בארץ,בעת שובה,באביב,מאמריקה לאירופה.ייתכן ובריכות הדגים הן הגורם לכך שחסידות רבות מבלות פה את החורף.רבות מן הצעירות שאינן דוגרות עדיין,נשארות אצלנו במשך כל הקיץ.

• 1 להקת שספי־אגמים תרה אחר דגים בבריכות מעלן־צבי.בארץ הם נמצאים בחוף הים, בבריכות הדגים ובמקווי מים מתוקים,החל מחודש ספטמבר ועד אפריל.השחף הוא הסוג הגדול והידוע ביותר של עופות־ים.נזכר בתורה בין העופות הטמאים: "ו^ות השחף" (ויקרא י"א,טו‭.(‬

• אחרוני הנשרים

• ו עיט-חמש דקות לאחר הצילום מת מהרעלה בחולה.שים לב למקור החזק,הכפוף מאוד בקצהו.טרפו: עופות ויונקים חיים,אך גם בנבלות אינו בוחל. העיט הנזכר במקרא, מכוון,כנראה,לעופות דורסים גדולים, האוכלים נבלות: "וילד העיט על המגרים" (בראשית ט''ו,יא‭.(‬

• 2 חויאי וגוזל בקנם שבכךמל.חויאי בארמית פירושיו נחש. עיט זה ניזון מנחשים בלבד ולכן לא נפגע מההרעלות.

• 1 היש עתיד בנגב ‭*van‬ ונתלה‭?...‬יציבה בנגב,ומקננת על עצים.

• ‭9 2‬ךס דואה מעל מצוקי מדבר יהוךה.רק שני זונות מקננים ברחבי הארץ.

• 3 בז שחור - סיס לארוחת הבוקר לעטלף לארוחת הערב.

• 4 כמאה צבים נדרסו בעונת קינון אחת של עיט־הקזלעים. בתמונוף מעבר לדף: ע\לןל (עיט־ךגים) מביא דג לגוזליו.

• נשף אוכלי הפגרים

• ו כלוב רבייה לגמנית־הנגב - סיכוי אחרון?נזכרת בתורה בין העופות הטמאים: "את הןושר ואת ה9לס ואת הגמנ^ה" (ויקרא י"א,יג‭.(‬

• 2 רחם דואה בשמי *ןז שוכן בכל חלקי הארץ וגם בקרבת יישוב.אוכל נבלות ונובר באשפתות.נמצא בתורה ברשימת העופות הטמאים: "לאת הרחם" (ויקרא י"א,יח‭.(‬נזכר גם בתלמוד: "למה נקרא שמו רחם'' (חולין ס"ג, א‭.('‬

• ‭7#/ 2‬ דואה מעל פגר. בזמן ראייתו בגובה רב סוקר את הקרקע כדי לגלות נבלות.

• 1 ז£ז0 במצוק מעל ים הכןלח.שוכן בסביבת הרים.זרמי האוויר העולים למעלה עוזרים לו להתרומם.

• 3 גשר מאיןם על חבריו ללהקה ליד השלל - פגר.שימו לב לראש והצוואר הקירחים;כך נשמר הראש מן הזוהמה שבנבלות.

• 4 הגשר כמטוס ג'מבו, המוציא גלגליו לקראת הנחיתה.

• 5 שאריות הפגר לאחר "יום טיפול קוסמטי" של הנשרים. בתמונוף מעבר לדף: ^זנית־הגגב בתעופה - "גדול הכנפים אלך האבר" (יחזקאל י"ז,ג‭.(‬

• חכמים בלילה

• ז‭2,‬ כוס-עוף ממשפחת ה‭??‬שופיים השייכת לסדרת דוךקי־הלילה.שוכן בין חורכות בניינים וחורשות - "הייתי ככוס חרבות" (תהילים ק"ב, ז‭.(‬נחשב אצל היוונים הקדמונים סמל החוכמה.הערבים רואים אותו כמבשר טובות. הכוס הוא הנפוץ מבין דורסי־הלילה,נמצא בכל הארץ ומייצג בגאווה את פיקוד הצפון (בתמונה למעלה) והדרום (בתמונה למטה) כאחד.

• 3 תנ>ץ?זת.שוכנת באזורים חקלאיים ובקרבת מגורי־אדם. בלילה נשמע קולה כמין נשיפה מפחידה ומכאן שמה וסיפורי הזוועה שנרקמו סביבה.טרפה העיקרי: מכרסמים. מקננת במערות, בחורבות ובעליות גג. מספר ביציה והדגירות שהיא דוגרת תלויים בכמות הטרף שלרשותה: ב''שנות עכברים" דוגרת הנקבה במשך כל השנה (מספר הביצים הנדגרות מגיע עד ‭(14‬ והזכר דואג להאכיל אותה.ב''שנות הרזון‭,"‬באין עכברים, אינה דוגרת כלל.מכאן אנו למדים עד כמה רבה חשיבותה בתחום ההדברה.

• ו נוןלי־אוח בקנם. האוח מטיל בתוך מערה שלוש ביצים לבנות, הקן אינו מרופד.הנקבה דוגרת והזכר מאכיל אותה.הגוזלים בוקעים עיוורים ועטופי פלומה. שני ההורים שוקדים במלאכת האכלתם.

• 2 "ומלאו בתיהם אחים" (ישעיהו י"ג,כא) -מתוך תיאור הנביא את הפיכת בבל לארץ שממה.לדוךסי־הלילה ראייה סטראוסקופית וחזיתיה.שדה הראייה שלהם אמנם מצומצם, אך הם מסוגלים בקלות לסובב את ראשם לאחור.

• T "ויעילים ירקדו עום" (ישעיהו י"ג ,כא‭.(‬ השעיר שוכן עצים, צבעיו מתמזגים עם קליפתם.הוא מקנן בחורי עצים וחומות. הזכר מביא אל הקן אוכל והנקבה מאכילה את הגוזלים.מקייץ ודוגר בצפון הארץ. פרטים חולפים מצויים, באביב ובסתיו,בכל הארץ.

• גם צפור מצאה בית

• ו גחלי־עורב אפור מבקשים מזון.העורב מקנן על עצים גבוהים. הקן עשוי זרדים ומרופד. קוקיה מצוייצת היא טפילה שלו ובקינו היא מטילה את ביציה.יציב בארץ.

• 2 זוג נלןרים סורים בפתח קינם.הנקר מקנן בנקרות עצים,אותן הוא מגדיל ומתאים לצרכיו. הקן מרווח בפנים ופתחו - חור קטן בעובי גופו של הנקר.יציב בארץ.

• 3 קן דוכיפת בקיר הבית - האכלת גוזל. כארץ היא מקייצת ודוגרת,רק בודדות נשארות כל השנה. נזכרת בתורה בין העופות הטמאים (ויקרא י"א,יט‭.(‬

• 4 עורבני צעיר לאחר עזיבת הקן.תושב קבוע, הולך ומתיישב בארץ בעקבות החורשות וגינות הנוי.

• 1 היךגןי שבנה את קינו בכד נטוש,מביא במקורו אוכל לנקבה הדוגרת.הוא אוהב לקנן בחורים ובנקיקים,אינו בוחל גם בקינון באביזרים שונים שברשות האדם,ואף מוכן לאמץ תיבות קינון מוכנות.הירגזי חוזר ומכריז על שמו במשך כל שעות היום: יר-גזי,יר-ג-זי.

• 3 צוצלת (תור העיר) דוגרת.הובאה לארץ על־ידי הערבים,לשם גידול,מאז התרחב מקום תפוצתה והיא חיה חופשית בטבע.

• 4 אדם־חזה - בא אלינו לבלות את החורף. הוא נראה בודד,קשור למקומו ומסלסל בגרונו שירה נעימה.אופייני לו קולו המיוחד-כעין תקתוק מצלצל.

• 2 ךרור־הבית (אנקור‭.(‬ בתמונה זכר הניכר בגרונו השחור.במקרא נזכר: "גם צפור מצאה בית וךרור קן לה" (תהילים פ''ד,ד‭;(‬ "כצפור לנוד כדרור לעוף" (משלי כ"ו,ב‭.(‬ בתלמוד עמדו על אופיו: "בציפור־דרור עסקינין, שאינה מקבלת מרות" (ביצה,כ"ד,א‭";('‬למה נקרא שמה צפור־דרור שדרה בבית כבשדה" (שם‭.(‬

• 5 קנוניות הקברות בונות קן.

• ו הבולבול - הזמיר הארץ־ישראלי,נקרא כך בשל היותו מנעים שיר. בעל חיי משפחה מתמידים,בני־הזוג נראים תמיד יחד.

• 2 זכר הצופית (יוגק הךבש) מאכיל את גוזליו.הקן מרופד, צורתו כאגס ופתחו מן הצד-תלוי בקצות עלפים דקים לשם הגנה. לפנים קיננה הצופית בעמק־הירדן בלבד,אך עם ריבוי צמחי הנוי - התפשטה בכל הארץ.

• אל מדבר הצבאים

• 1 צבי המדבר חי בעדרים קטנים על פני המישורים הצחיחים בגגב.זכר בוגר מתלווה לעדר צבי-ות השוהות בנחלתו ומגרש בחמת זעם זכרים זרים.

• 2 לזכר קרניים רזרוקות וכפופות לאחור,ערכן במלחמות הזכרים על הנחלות.

• 3 הגביות עדינות יותר במבנה גופן ובקרניהן. העופרים חיים לידן עד גיל שנה.

• \ עדר הצביות שומר על קשריו הפנימיים אף בשעת מנוסה.בבריחה לא מבוהלת אין הרחבת שטח שער האחוריים.

• 2 הן-כר הבוגר תוחם נחלה,מסמנה,שומרה ולוחם במסיגי גבול.

• 3 במנוסת בהלה גדל שטח שער האחוריים הלבן ומשמש לקשר חזותי בין פרטי העדר.

• ו אהבת הצבאים מתנהלת על־פני המישורים הפתוחים, לעין השמש.

• 2 צבי המךבר - כפי שצויר בספרם של תומס וקזקלייקגר "ספר האנטילופות‭,"‬שהוצא לאור בשנת ו90ו.

• 3 ענ־ר *בי ‭.nxi^r!‬ לצד צבי הקק־בר חי בין השיטים מין צבאים נוסף צבי הערבה, שעדיין לא תואר מדעית.

• 4 בעבר היו בךךלסים בנגב והתקיימו מטריפת הצבאים.האם נכחדו לחלוטין?

• הברברי מדבר יהודה

• ו בבתא אורבת ליעלים היורדים עם שחר למרעה בנחל דוד.

• 3 אניגקזה,נמרה במיטב שנותיה, מורדמת לצורך מדידה וסימון במהלך המחקר.

• 2 הנמרה בבתא, בשעת ציד שפני סלע.

• ו לאחר שנתגלתה בבתא לשפנים וליעלים היא "נשרפה" ועוברת לאתר ציד חדש.

• 2 הנמרה בבתא חבויה בסבך בשעת מארב בוקר ליעלים.

• ו הנמר במקורותינו כסמל של עת וגבורה: "מקןענות אליות מסךלי {מרים" (שיר השירים ד‭,'‬ח‭.(‬ "וקלו מנמרים סוקיו" (חבקוק א‭,'‬ח‭.(‬ "הוה עז כנמר" (אבות ח/כ‭.('‬

• רשימת צלמי התמונות

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  9  10  11