מחבר: זאב לוי ונדב לוי

שנת ההוצאה: תשס"ב - 2002

מילות מפתח: התנהגות בעלי חיים; ניסויים בבעלי חיים; זכויות בעלי חיים; התנהגות בעלי-חיים; התנהגות של בעלי חיים; התנהגות של בעלי-חיים; ניסויים בבעלי-חיים; חיות מעבדה; ויוויסקציה; זכויות בעלי-חיים; זכויות לחיות

ספר זה, פרי עבודה משותפת של אב-פילוסוף ובן זואולוג, דן בבעיות אתיקה, מוסר ורגשות, הנוגעים לבעלי-חיים, ובעיקר של בעלי-חיים עיליים (יונקים וציפורים). הוא עוסק בחובות האדם לבעלי-חיים, בזכויותיהם, במודעותם העצמית וברגשותיהם, באופני התנהגותם של בעלי-החיים ובכישוריהם, באקולוגיה, בשימור הטבע ובמגוון המינים שבו.
הספר ייחודי באופיו ואינו דומה לספרים שונים שתורגמו בשנים האחרונות לעברית, המתארים את חיי הקופים, השימפנזים, הפילים והאריות. הספר מנסה להעלות מספר סוגיות חשובות, שלא נדונו עד כה אלא מעט מאוד בספרות הביולוגית והזואולוגית בארץ.
שיטת הדיון בו היא אינטר-דיסציפלינרית וכוללת עיונים פילוסופיים, זואולוגיים, פסיכולוגיים, אנתרופולוגיים ואקולוגיים, הן מזווית הראייה של האתיקה הקלאסית - זכויות וחובות - הן של מה שמקובל היום להגדיר כ"אתיקה סביבתית" והן מנקודת מבטו החדשנית של האדם, אודות היותם של חלק מבעלי-החיים בעלי יכולת תרבותית בדומה לזו של האדם או בתהליכים מתגבשים שלה.
נעשתה בספר הבחנה בין אינסטינקטים לכשרים נלמדים, בעיקר בשדה התקשורת, הלשון, השימוש בכלים וכישורים יוצאי דופן אחרים של בעלי-החיים.
אחת ההנחות הראשיות, העוברת כחוט השני לאורכו של הספר, היא כי יש להתייחס אל בעלי-החיים העיליים כאל "אישים" (PERSONS) ולא כאל דברים (THINGS). הדבר גורר מסקנות שונות במישור האתיקה המעשית, כמו למשל בנוגע לציד לשם רווח או שעשוע, ניסויים בבעלי-חיים, כליאתם בגני-חיות, מופעיהם בקרקסים ועוד.
החלק הראשון של הספר מתמקד בעיקר בעיונים פילוסופיים ומוסרניים של יחס האדם לבעלי-חיים.
החלק השני מתאר את יכולתם וכישוריהם האינטליגנטיים של בעלי-חיים בתחומים שונים, והחלק השלישי דן במסקנות ובהמלצות מוסרניות לגבי נושאים שונים בעלי משמעות מעשית אקטואלית. אל הספר

נושא/נושאים: , מדעי החברה, מדעי החיים

תוכן הספר:

• אתיקה, רגשות ובעלי־חיים על מעמדם המוסרי של בעלי־חיים

• תוכן העניינים

• הקדמה

• חלק ראשון היבטים פילוסופיים ומוסרניים

• פרק ראשון על יחסה של הפילוסופיה לבעלי־חיים

• 1.1 אתיקה ובעלי־חיים

• 2.1 מאריסטו ואפלטון עד דיקארט

• 3.1 מדיקארט עד דארווין; השלכות אל הפילוסופיה והמדע של זמננו

• 4.1 על כמה משפטים קדומים נפוצים

• 5.1 על יחסו של קאנט לבעלי־חיים

• 6.1 עמדותיהם של ירמי בנתם וארתור שופנהאואר כלפי בעלי־חיים ומשמעותן לימינו

• הערות

• פרק שני היחס אל בעלי־חיים על־פי מקורות היהדות

• 1.2 "צער בעלי חיים" לפי המקורות

• 2.2 על היחס לחיות הבית

• 3.2 ועוד על צער בעלי־חיים

• 4.2 האם בעלי־חיים אחראים למעשיהם?

• 5.2 משלי חיות ביהדות

• הערות

• פרק שלישי תודעה ותודעה עצמית - אתולוגיה קוגניטיבית

• 1.3 נפש, תודעה, חשיבה והתנהגות

• 2.3 כמה מסקנות ביניים מוסרניות

• 3.3 על קוגניציה של בעלי־חיים ומשמעותה

• 4.3 על חשיבה ועל רציונליות

• הערות

• פרק רביעי ההתפתחות וההיסטוריה של חקר התנהגות בעלי־החיים

• 1.4 פתיחה

• 2.4 תורת הרפלקסים המותנים של פבלוב והשלכותיה המוסרניות

• 3.4 המעבר ההדרגתי מאינסטינקט ללמידה - תיאורית 'ללויד־מורגן' (Lloyd-Morgan).

• 4.4 התיאוריות האתולוגיות עד קונרד לורנץ

• 5.4 'תובנה' (Insight) כהברקה שאין לה המשך

• 6.4 רעיונותיו של קונרד לורנץ

• 7.4 האתולוגיה שאחרי לורנץ

• הערות

• פרק חמישי 'לשון' בעלי־חיים, והשלכותיה על יחסנו אליהם

• 1.5 חשיבה ולשון

• 2.5 לשון וחיקוי

• 3.5 שפה, תחביר וכושר מולד

• 4.5 קריאות, למידה ותקשורת

• הערות

• פרק שישי האם יש לבעלי־חיים רגשות?

• 1.6 רגשות, אתולוגיה ואתיקה

• 2.6 רגשות של בני־אדם ורגשות של בעלי־חיים - המשותף והשונה

• 3.6 רגשות ותכליתם - אצל בני־אדם ואצל בעלי־חיים

• 4.6 רגש ואהבה

• 5.6 הזדווגות ורגש - האם מלווים חיי המין של בעלי־חיים ברגשות?

• 6.6 המודעות לרגשות ולמוות

• 7.6 על רגשותינו כלפי חיות־מחמד

• הערות

• פרק שביעי זכויות וחובות

• 1.7 צער בעלי־חיים מול זכויות בעלי־חיים

• 2.7 קניין וזכויות

• 3.7 חמלה, צדק, חוק, חובות - משמעותם לגבי בעלי־חיים

• 4.7 ספצייסיזם, אינטרסים וזכויות

• 5.7 על מאבקים ציבוריים למען זכויות בעלי־חיים

• 6.7 על חיות־מחמד וזכויותיהן

• 7.7 זכויות ותודעה עצמית; נושאים ומושאים מוסריים

• 8.7 זכויותיהן של חיות־בר

• 9.7 זכויות אלמנטריות מול זכויות שוות; זכויות משפטיות וזכויות מוסריות

• 10.7 תחושתיות (sentience) כבסיס לזכויות

• 11.7 עוד על ספצייסיזם ועל זכויות

• הערות

• חלק שני יכולותיהם של בעלי־חיים עיליים בתחומים שונים

• פרק שמיני תקשורת וקולות; שכרון חושים של החלפת מידע

• 1.8 פתיחה והערות כלליות

• 2.8 על איתות הגחליליות

• 3.8 משהו על התקשורת של ציפורים ולוטרות

• 4.8 תקשורת בין בונים

• 5.8 תקשורת קונברגנטית (מקבילה) בפילים ובלווייתנים

• 6.8 חקר התקשורת של דולפינים - 'תקשורת הד', חכמה וקשר

• 7.8 'תקשורת הד' בין עטלפים

• 8.8 התקשורת הדו־ערוצית של ההיפופוטם

• 9.8 תקשורת בין ג'ירפים

• 10.8 תקשורת ומחוות של שימפנזים ואורנגאוטנים

• 11.8 חשיבות התקשורת הדו־ערוצית והקשר לטריטוריאליות

• הערות

• פרק תשיעי מוסיקה וקצב - שירת הציפורים

• 1.9 פתיחה

• 2.9 מה מניע ציפורים לשיר?

• 3.9 שירה וחיזור

• 4.9 שירת לווייתנים ובעלי־חיים אחרים

• 5.9 סיכום

• הערות

• פרק עשירי בנייה ואדריכלות של בעלי־חיים

• 1.10 הערת פתיחה

• 2.10 אדריכלות של קינים

• 3.10 על הארמונות והסכרים של הבונה

• 4.10 על ה'אדריכלות' של הטרמיטים

• 5.10 קיני השינה של קופים וקופי־על

• הערות

• פרק אחד־עשר פעילות אמנותית של בעלי־חיים - האמנם?

• הקדמה - משחק של בעלי־חיים

• 1.11 פתיחה

• 2.11 אמנות ובעלי־חיים

• 3.11 אמנות מהי?

• שימפנזה מהורהר (צילם: רוני סופר, באדיבות מגזין "טבע ‭("הדברים‬

• השבת בעלי חיים נדירים כמו למשל עגורים, מחייבת קודם כל העדר החתמה ‭(imprinting)‬ בבני האדם. (באדיבות ‭International Crane Foundation n‬ בוויסקונסין ארה"ב)

• באמצעות מראות עשויות נירוסטה, משתקפים עופות (פלמינגו) שרוצים שיקננו ו"יחשבו" שהם רבים יותר. (צילם: נדב לוי, הגן הזואולוגי של את' ת"א ברמת אביב)

• בתנאי שבי פותחת החולדה את האיצטרובלים בשיטת "הגילוח" הדורשת השקעה אנרגטית גדולה יותר משיטת "הספירלה" בה היא משתמשת בטבע. (באדיבות פרופ' יוסי טרקל, המחלקה לזואולוגיה, אוני ת''א)

• קופי הקפוצ'ין (הסבוס החום) ששימשו בפרוייקט "ידיים ‭,"עוזרות‬ למדו עד מהרה לנגב את פני הנכה שבו הם מטפלים. (באדיבות הדוקטורנטית לפסיכולוגיה תמר פרדמן והזואולוג חיים שגב)

• זכר כסוף-גב של גורילת הרים "מהרהר" ביער בוקימה במזרח קונגו. (צילם: נדב לוי)

• קופי הקפוצ'ין אינם מסוגלים לזהות את דמותם במראה למרות כישוריהם, בהשוואה לשימפנזים שכן מזהים. (באדיבות מגזין "טבע ‭("הדברים‬

• אילוף והבנת שפת דולפינים, ריף הדולפינים באילת. (באדיבות מגזין "טבע ‭("הדברים‬

• נשיקות בין אדם ודולפין, ריף הדולפינים באילת. (באדיבות מגזין "טבע ‭("הדברים‬

• הפילים מדברים ביניהם בתקשורת תת-שמעית. נקבה מיוחמת נוהגת לשדר לזכרים מסרים סמויים שונים ושירת חיזור יכולה להימשך כמחצית השעה. פילה דומיננטית מלמדת את "נתיניה" שפה המוכרת להם בלבד, כאמצעי זהירות. (צילם: נדב לוי, קניה)

• היפופוטם זכר מסמן את הטריטוריה שלו עבור הרמונו הן במים והן מחוץ להם, באחד מיובלי נהר הזמבזי בבוצואנה. (צילם: נדב לוי)

• היפופוטמים מתקשרים אלה עם אלה בתקשורת דו-ערוצית: תת-שמעית מתחת לפני המים ועל-שמעית מעל פני המים. (צילם: נדב לוי, קניה)

• חקר התקשורת אצל חולדים מגלה כי חולד אחד מקיש על תקרת המחילה (ימין) ואילו חברו או בת זוגו מאזינים (שמאל‭.(‬ (באדיבות פרופ' טרקל, המחלקה לזואולוגיה אוני ת''א)

• מערכת הניסוי לחקר התקשורת הסייסמית בחולדים, באמצע שנות ‭80-ה‬ של המאה ‭20-ה‬ (צילם: נדב לוי)

• לצפרדע הנחלים מהודים המגבירים את קרקוריה. (צילם: ד"ר דני סימון, אוני ת"א בבי"ס שדה חרמון)

• מהוד מנופח של צפרדעים כמו אצל האילנית הזו, מעיד על יכולת ‭."לשוחח"‬ (צילם: אייבי ארז, קניה)

• שימפנזים בעת הכרת צמחי מרפא (באדיבות ד"ר אמיליה טרקל, הספארי ברמת גן)

• "‭,"זברויד‬ הכלאה בין סוסים וזכרות גרווי, מהניסויים המיותרים בבעלי חיים. (צילם: נדב לוי, ‭Mount Kenya Safari Club‬ הר קניה)

• נמר שהורדם במדבר יהודה לעריכת מדידות ולחיבור משדר לצרכי מעקב רדיו-טלמטרי. (צילם: ד'יר גלעד ברנדסקי)

• ביתו המפואר של הבונה והסברים הנלווים אליו, מסוגלים לשנות את תוואי אגמי ונהרות המים המתוקים במחוזות חיותו הטבעיים. (צילם: דורון הראל, מגזין "מסע ‭("אחר‬

• קן טרמיטים בגובה של ‭7-כ‬ מטרים, מסמל את האדריכלות המשוכללת ביותר בקרב מיני חסרי החוליות. (צילם: נדב לוי, באזור אגם ברינגו בקניה)

• קינו המשוכלל של אורג אפריקני, נבנה ע"י הזכר ומיועד להראות לנקבות את כישורי האריגה המשוכללים שלו. (צילם: אייבי ארז במזרח אפריקה)

• דורסים, כגון עיט הערבות, בונים לעתים מזומנות קינים אחדים בנחלותיהם, אך משתמשים רק בקן פעיל אחד מדי שנה. (צילם: נדב לוי בקניה)

• השימפנזה June בת ‭20-ה‬ נוהגת לנגב את ידיה במגבת (ואף את פניה ורגליה) כאשר הם מתלכלכים. ‭USA, with permission) Zoological Society, The Lincoln Park (Kathy Kleiman ,‬

• השימפנזה קירי, שטרם החליט בגיל שנה וחצי אם הוא ימני או שמאלי, אבל כבר גילה העדפה לצבע הירוק, התכול והצהוב. ‭USA, with permission) (Kath y Kleiman , The Lincoln Park Zoological Society,‬

• הפילה רובי, ‭,1991-ב‬ בהיותה בת ‭,17‬ החלה לצייר. אחד מציוריה הראשונים מעיד על כך שהיא בוחרת בצבעים אדום וכחול, הצבעים המנוגדים ביותר בתחום האור הנראה. ‭(Photo: Dick George, Phoenix Zoo, USA, with permission)‬

• התנהגותם היצירתית של העגורים (הסיביריים‭,(‬ היא דוגמא לחיזור קבוצתי בחורף, המעידה על "התנהגות מדבקת" או פעילות ריקוד בעונת הרבייה. (באדיבות ‭International Crane Foundation‬ בוויסקונסין ארה"ב)

• ציפור הסוכה ‭(Bower Biid )‬ הסטני, מקשט את סוכתו ומייפה אותה כסמל ליכולתו ועושרו, בנוסף לחיזור הרגיל.

• קוף קפוציין לומד מאמו לאחוז במקל. (צילמה: טליה שפירא, באדיבות מגזין "טבע הדברים' ‭( 1‬

• קופת הקפוציין (סבוס חום) מחזיקה אבן, עמה היא משתמשת לשבירת אגוזים בעוד אמה צופה. (צילם: אייבי ארז, מכללת סמינר הקיבוצים ו"בית ‭("ברל‬

• קוף קפוציין (סבוס חום) מעצב מקל (מכשיר) לשימוש בתור כלי. (צילם: איציק מרום בפארק הקופים. באדיבות מגזין "טבע ‭("הדברים‬

• 4.11 אמנות של בעלי־חיים מול אמנותו של האדם

• 5.11 על אמנות הציור של קופים ופילים

• 6.11 על אמנות של ציפורים ועופות בטבע - הקשר לחיזור, לשפה ולראיית צבעים

• 7.11 סיכום

• הערות

• פרק שנים־עשר שימוש בכלים על ידי בעלי־חיים

• 1.12. פתיחה

• 2.12 סקירה כללית על שימוש בכלים; מהו שימוש בכלי והגדרותיו:

• 3.12 דוגמאות לשימוש בכלים בקרב 'בעלי תחושה' שאינם פרימאטים

• 4.12 על טיפוסי השימוש בכלים בקופים ובקופי־אדם

• 5.12. שימוש בכלים וחשיבותו באבולוציה של ההומינידים

• 6.12 השימוש ב'ערכות כלים'

• 7.12 משהו על יכולת השימוש בכלים של קופי קפוצ'ין

• 8.12 מסקנות אפשריות בקשר ל'העברה תרבותית' או 'תרבויות מתגבשות'

• הערות

• פרק שלושה־עשר 'רוקחות זואולוגית' - הכרת צמחי־מרפא על־ידי בעלי־חיים 'חכמים'

• 1.13 פתיחה

• 2.13 הדגמת הנושא על פי שימוש בצמח־מרפא על ידי שימפנזה חולה

• 3.13 רוקחות זואולוגית - מהי

• 4.13 רוקחות זואולוגית בקרב הפרימאטים וכמה בעלי־חיים אחרים

• 5.13 צמחי־מרפא ופעילות מינית

• 6.13 שאלות ומסקנות שונות

• הערות

• חלק שלישי השלכות ומסקנות בנוגע ליחסו של האדם אל בעלי־החיים בתחומים שונים

• פרק ארבעה־עשר על הריגת בעלי־חיים

• 1.14 השימוש בבעלי־חיים לעבודה

• 2.14 בעיית הציד

• 3.14 הערות על ציד זאבים

• 4.14 צמחונות - שיקולים בעד ונגד

• 5.14 הריגת חיות לשם מזון וצרכים שונים של האדם

• 6.14 חקלאות תעשייתית ו'חרושת בשר'

• 7.14 טריפת בעלי־חיים בטבע מול קטילת בעלי־חיים על ידי האדם

• 8.14 הערה נוספת על הריגת חיות לשם בידור

• הערות

• פרק חמישה־עשר ניסויים בבעלי־חיים

• 1.15 מטרות הניסויים בבעלי־חיים

• 2.15 ניסויים הכרחיים ובלתי־הכרחיים

• 3.15 אמינות הניסויים ואכזריותם

• 4.15 בעלי־החיים המשמשים לניסויים - יחס של איפה ואיפה

• 5.15 המאבק בעד ונגד ניסויים בבעלי־חיים

• 6.15 ניסויים בבעלי־חיים מול ניסויים בבני־אדם

• 7.15 הספרות הרבנית על ניסויים בבעלי־חיים

• 8.15 ניסויים בבעלי־חיים כתוצאה מהעדפת מדעי הטבע על פני מדעי הרוח

• הערות

• פרק ששה־עשר כליאת בעלי־חיים בגני־חיות

• 1.16 החזקת בעלי־חיים בגני־חיות כדי להשיבם לטבע

• 2.16 גני־חיות בראשיתם והיום

• 3.16 הנאת הצופים מול הרגשת בעלי־החיים הכלואים

• 4.16 עוד על התפקיד של גני־החיות בהשבת בעלי־חיים לטבע

• 5.16 גני־חיות ומחקר

• 6.16 אופני הלכידה של בעלי־חיים בטבע

• הערות

• פרק שבעה־עשר על מופעים של בעלי־חיים בקרקסים

• 1.17 מופעים של בעלי־חיים כחלק מרכזי מתכניות הקרקסים

• 2.17 תנאי ההחזקה של בעלי־החיים בקרקסים

• 3.17 הצפייה במופעי חיות - בידור להמונים

• 4.17 טענות התומכים בהופעת חיות בקרקסים

• 5.17 טענות שוללי המופעים של חיות בקרקסים

• הערות

• פרק שמונה־עשר אתיקה ואקולוגיה

• 1.18 אקולוגיה, מגוון המינים (biodiversity) ומכלול

• 2.18 מין (species) מול פרט - (individual) השלכות אקולוגיות

• 3.18 מוסר־השכל אקולוגי מסיפור 'גן־העדן'

• 4.18 אקולוגיה ומעמדו של האדם בטבע

• 5.18 התערבות האדם בטבע וגרימתו להכחדת החי והצומח

• 6.18 הכחדה והשבה של עופות ויונקים בישראל

• 7.18 התגברות המודעות לקשרי הגומלין בין האדם לבעלי־החיים בטבע

• 8.18 על 'מין' ו'פרט' בהקשר של 'אקו־אתיקה'

• הערות

• ביבליוגרפיה עברית

• ביבליוגרפיה לועזית

• ספרים לקריאה נוספת (ביולוגיה וזואולוגיה)

• מפתח עניינים

• מפתח שמות של אנשים

• מפתח שמות של בעלי־חיים, המוזכרים בספר

• על המחברים

עמודים:

1  3  4  5  7  8  9  10  11  12  13