הספר "קווים לתולדות ישראל בתקופת התנ"ך" כשמו כן הוא: לא קיצור תולדות ישראל ולא תולדות האמונה הישראלית, כי אם ציון כמה קווי יסוד המייחדים את ההיסטוריה של עם ישראל בהשוואה לתולדותיהם של עמים ותרבויות אחרות.
יעקב גורן, איש המחקר ההיסטורי, רואה בתנ"ך את המקור החשוב והמפורט ביותר להכרת תולדות עם ישראל בימי קדם. וכחוקר הוא מבקש לעמוד על אמינותם של המקורות העומדים לרשותו, ורק לאחר מכן למצוא דרכים לתאם בין מה שנתברר לו מפיהם, לבין עובדות ואמיתות ממקורות אחרים. מבחינה עקרונית רואה המחבר שוויון ערך בין תוצאות בדיקת מקורותיו התנ"כים, לבין אמיתות מפורסמות וידועות ממקורות אחרים, כגון ארכיאולוגיה או אנתרופולוגיה.
הספר אינו בא לשרת הכרה דתית או העדפה לאומית, ורק בכמה נושאים הוא עומד על קוצר דעתם של חוקרים עקב הכרתם הדתית והעדפתם הלאומית. גורן מדגיש את הספק בדבר יכולתם של חוקרים שאינם חיים את השפה העברית, להגיע להבנה, פרשנות והבחנה מלאים של המקור התנ"כי.
יעקב גורן, דוקטור בהיסטוריה של עם ישראל. חלק את זמנו בין חקר תנועת העבודה הציונית לבין חקר המקרא. משמש עמית מחקר ביד-טבנקין, המכון לחקר תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית; במסגרת זו פרסם ביוגרפיות של ישראל בן יהודה, ברל רפטור, דב הוז וארתור רופין. ערך לפרסום והקדים מבוא לעדויות שגבו ח"נ ביאליק וחבריו בקישינוב למחרת הפוגרום שהתחולל ב – 1903.
אל הספר