מחבר: יוסף טובי, יעקב ברנאי ושלום בר-אשר

שנת ההוצאה: תשמ"א - 1981

מילות מפתח: יהודי ארצות האסלאם; יהודי תימן; יהודי עיראק; יהודי מרוקו; יהודי מצרים; מוסתערבים (יהודי ארצות האסלאם); מסתערבים; מוסתערבים; יהודי ארצות האסלם; יהודי ארצות האיסלם; יהודי ארצות האיסלאם; יהודי ארצות האסלאם; יהדות; יהודים; עדה; עידה; העידה; העדה; עדת; תימן; עידת; יהדות; יהודים; עירק; עדה; העידה; העדה; עידת; עיראק; עירקית; יהודי מארוקו; יהדות מרוקו; קהילת יהודי מרוקו; קהילת יהדות מרוקו; יהודים במרוקו; קהילה יהודית במרוקו

מתוך המבוא: "דומה, שחקר תולדות היהודים בארצות האיסלאם בעת החדשה, הנמצא עדיין בשלבים התחלתיים, מושפע מאוד ממגמות אפולוגטיות ואידיאולוגיות, ולעיתים, כפי שקורה גם בהיסטוריוגרפיה של אומות אחרות בשלבי ההתגבשות הלאומית מבליט יסודות מקומיים או קבוצתיים...".
ועוד מתוך המבוא: "אנו תקווה שספר מסכם זה יתרום את תרומתו לראיהה היסטורית אובייקטיבית של תולדות
קהילות ישראל בארצות האיסלאם כחלק מהותי של תולדות ישראל בכללותן, באחדותן וברציפותן.
אולם ראייה זו אינה צריכה לטשטש את ייחודן של תולדות ישראל בארצות האיסלאם - ייחוד המתבטא בדרכן ההיסטוריות האופיינית להן - את יצירתן התרבותית הסגולית ואת דרכי התפתחותן החברתית,
שיסודות מסורתיים ומלכדים מילאו בהן תפקיד רב לאין-ערוך לעומת ההתפתחות הדינמית יותר ומלאת
המאבקים והסתירות של הקיבוצים היהודיים במדינות אירופה". אל הספר

נושא/נושאים: , העת החדשה

תוכן הספר:

• תולדות היהודים בארצות האיסלאם

• תוכן העניינים

• מבוא

• חלק ראשון המרכזים היהודיים באסיה מאת יוסף טובי

• המרכזים היהודיים באסיה יהודי תימן

• מבוא

• א. המיסגרת המדינית ומעמדם החוקי של היהודים בתימן

• ב. האירגון הקהילתי והחיים הפנימיים

• ג. חיי הרוח

• ד. הקשרים עם ארץ־ישראל ועם קהילות אחרות

• משירי !־? שלום שבזי, הכתיבה תימנית מרובעת, אופיינית לדרום תימן במאה ה־7ו.

• יהודי בבל (עירק וכורדיסתן)

• מבוא

• מפת היישובים היהודיים בעירק במאות ה־8ו‭20-‬

• א. המעמד החוקי והחברתי

• ב. הפעילות הכלכלית

• ג. ההנהגה היהודית העצמית

• בית־הכנסת הגדול בבגדאד. קיים מדורות ושופץ מספר פעמים במאות ה־7ו־9ו. נבנה סביב חצר פתוחה עם חיבה (בימה) מקורה במרכז החצר.

• ד. הפעילות הרוחנית

• איגרת לרבנית אסנת במוסול, תב"ד (ג66ו‭664-‬ו‭.(‬

• ה. הקשרים עם ארץ־ישראל ועם קהילות אחרות

• היהדות האיראנית

• מבוא

• הקהילות היהודיות באיראן

• א. המעמד החוקי והחברתי

• ב. המצב הדמוגראפי והפעילות הכלכלית

• ג. האירגון הפנימי

• ד. המצב הרוחני והתרבותי

• מגילת אסתר (במקור מעוטרת בצבעים) משנת 848ו.

• כתובה ממשהד (פרס) משנת 784ו.

• ה. הקשרים עם ארץ־ישראל ועם קהילות אחרות

• חלק שני היהודים באימפריה העות'מאנית מאת יעקב ברנאי

• א. קווים כלליים לתולדות האימפריה העות'מאנית

• ב. מבוא לתולדות היישוב היהודי באימפריה העות'מאנית עד 1650

• הסולטאן סלים הראשון, כובש ארץ־ישראל

• ג. מעמדם החוקי והחברתי של היהודים

• פירמאן סולטאני משנת ו179 בעניין הנויסיח המוטלים על יהודי ירושלים

• ד. אירגון הקהילות ומיבנן

• בית־הכנסת באדריאנופול

• ה. החיים הכלכליים

• סוחר יהודי מן המאה הי"ח

• ו. החיים הרוחניים

• שבחי צבי, תחריט מתוך ספרו של תומאס קונן (אמשטרדם ‭.(1669 —‬

• מנגן תורכי

• ז. היישוב היהודי בארץ־ישראל וקשריו עם התפוצות

• הסולטאן סולימאן המחוקק, מקים חומת ירושלים

• חלק שלישי היהודים באפריקה הצפונית ובמצרים מאת שלום בר־אשר

• א. מעמדן המדיני של ארצות אפריקה הצפונית במאות ה־17—19

• ב. דפוסיה הדמוגראפיים של יהדות אפריקה הצפונית מגירוש ספרד ועד המאה ה־19

• פנים בית־הכנסת מסריין (המצריים, כלומר: בני המקום, בהשוואה לבני מהגרים) בקהיר.

• צפיפות היישוב היהודי במרוקו. שים לב לפיזור ההתיישבות היהודית בבל חלקי הארץ, כולל דרומה.

• סלא או סאלי, בחוף האטלנטי של נ»רוקו.נופת העיר ובה הציון ‭— dos Juiffs Grando Ruo —‬ הרחוב הגדול של היהודים. (מסומן במפה בקו, במרכז החלק העליון‭.(‬

• יישובי היהודים בלוב. שים לב לכך שעיקר היישוב היהודי התרכז בחבל המערבי של הארץ — בטריפוליטניה.

• אזור הדלתא, מרכז היישוב היהודי במצרים עד הדורות האחרונים.

• ג. פרנסות היהודים ופעילותם הכלכלית

• ד. מעמדם החוקי ומצבם המדיני והחברתי של יהודי אפריקה הצפונית

• יהודי אלגיירי במאה ה־י"דו, מאת א.מ. וולפגאנג. נחרט בידי יי וולף, תחריט נייר, נעשה באלגייר.

• ה. אירגון הקהילה היהודית ומוסדותיה

• עמוד השער של פנקס הקהילה הליבורנית בתוניס, משנת ת"ע, 0ו17 ואילך. הועתק: תרנ"ו, 897ו.

• ו. החברה היהודית ועולמה הרוחני והתרבותי

• כתובה מטריפולי (טראבלס) משנת ‭.1865‬

• פנים בית־הכנסת יגריבהי בגירבה, מן המפורסמים שבבתי־הכנסת באפריקה הצפונית. שימש ועדיין משמש מקום עלייה־לרגל ובמיוחד בשבוע שבו חל ל"ג בעומר. לפי מסורת יהודי גירבה הוקם הבניין בימי הבית הראשון ובמשך הדורות נעשו בו שינויים ושיפוצים.

• כתב־יד אופייני לחכמי מרוקו, המאה ה־‭.18‬

• ז. הקשרים בין הקהילות והיחסים עם ארץ־ישראל

• אחרית־דבר: יהדות אפריקה הצפונית על סף זמנים חדשים

• מקורות המרכזים היהודיים באסיה

• תימן

• א. גזירות ורדיפות

• ב. קהילות תימן

• ג. הארגון הקהילתי של יהודי צנעא

• ד. תקנות

• בבל וכורדיסתאן

• א. מעמדם של היהודים בסביבה המוסלמית

• ב. מסחרם של יהודי בבל

• ג. ההנהגה היהודית

• היהדות האירנית

• א. מעמדם המשפטי של יהודי פרס

• ב. עלילות־דם ושמדות

• ג. אנוסי משהד

• ד. מעמד ההנהגה הרוחנית

• ה. התנועה המשיחית בפרס

• ו. יהודי אפגניסתן

• ז. יהודי בוכרה

• היהודים באימפריה העות'מאנית

• א. האימפריה העות'מאנית וכיבושיה

• ב. קהילות ישראל באימפריה העות'מאנית

• ג. מעמדם החוקי של היהודים ויחס הסביבה הנוכרית אליהם

• ד. הארגון הקהילתי

• ה. פעילות כלכלית

• ו. ספיחי השבתאות

• ז. היישוב בארץ־ישראל והעליות אליה

• היהודים באפריקה הצפונית ובמצרים

• א. יישובי היהודים באפריקה הצפונית משלחי ידם ופרנסותיהם

• ב. המעמד החוקי והחברתי של היהודים

• ג. הקהילה היהודית, סדריה ומוסדותיה

• ד. החינוך בקהילה היהודית

• ה. אופיה של החברה היהודית

• ו. תלמידי־חכמים

• ז. בין קהילות אפריקה הצפונית לקהילות ישראל אחרות ולארץ־ישראל

• מבחר ביבליוגרפי

• ביאורי שמות ומונחים

• לוח תאריכים להשוואה

• רשימת המפות והאיורים

• מפתח שמות — אנשים ומקומות

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  1