מחבר: אדריאנה קמפ ורבקה רייכמן

שנת ההוצאה: תשס"ח 2008

מילות מפתח: עובדים זרים; עובדים-זרים; מהגרים אורחים; מהגרים עובדים; מהגרי עבודה

ישראל ניצבת בראש רשימת המדינות המתועשות המייבאות כוח עבודה זול. בשני העשורים האחרונים הגיעו אליה מאות אלפים של מהגרי עבודה מכל קצות תבל. יותר ממחצית מהגרי העבודה השוהים בישראל כיום הם עובדים לא מתועדים. מהו התהליך שאִפשר יצירת קטגוריה חדשה של לא אזרחים החיים בחצר האחורית של החברה בישראל? מהם יחסי הגומלין בין מציאות חדשה זו לבין הסכסוך הישראלי-פלסטיני? האם זרם העובדים מעצב מחדש את הכלכלה בישראל? באילו דרכים מתמודדות הממשלות בישראל עם מי שהפכו לניצבים קבועים במדינה ובחברה בישראל? שאלות אלה עומדות במוקד ספר זה, המביא לסיומן עשר שנות מחקר. מחברות הספר מציגות ניתוח היסטורי וחברתי-פוליטי של הגירת עבודה ומשלבות בו ראייה ביקורתית הגורסת כי אף שמדובר בתופעה גלובלית, הגורמים המאפשרים אותה קשורים בטבורם לתהליכים חברתיים, פוליטיים וכלכליים מקומיים. עובדים וזרים: הכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה בישראל מיועד לחוקרים, לקובעי מדיניות, לפעילים חברתיים ולציבור הרחב. אל הספר

נושא/נושאים: , דתות ומיעוטים, אוכלוסיה וחברה

תוכן הספר:

• עובדים וזרים

• תוכן העניינים

• הקדמה

• פרק ראשון הגירת עבודה: בין כלכלה פוליטית של שוק עבודה לפוליטיקה של גבולות לאומיים

• א. המדינה ומהגריה: התפתחויות תיאורטיות בסוציולוגיה של הגירת עבודה

• ב. עבודה חוזית ותוכניות יזומות למהגרי עבודה

• ג. "ישראל החדשה" והכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה

• נספח ‭r 1‬ דירוג מדינות OECD על פי שיעור המהגרים בכוח העבודה, לשנת 1996

• נספח ‭:2‬ מבט השוואתי על שיטות העסקת זרים בחמש מדינות

• פרק שני הגירת עבודה, ניהול הסכסוך הלאומי ופוליטיקה של לקוחות

• א. הכלכלה הפוליטית של הסכסוך: ארגון מחדש של שוק העבודה השניוני

• 1. החזרת העובדים הישראלים לשוק העבודה השניוני

• 2. הגברת הפיקוח על עובדים פלסטינים

• 3. כינון מערך פיקוח על עובדים פלסטינים בישראל, 1991-1989

• 4. גיבוש מדיניות סגר כללי כלפי האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, 1993-1991

• ב. הממשלה ו"לקוחותיה", 1993-1987

• ג. החלפת הפלסטינים מתחילה

• פרק שלישי הכלכלה הפוליטית הפנימית של הגירת עבודה בישראל

• א. משמעת וענישה: הסדר הכבילה ויצירתו של כוח עבודה לא חופשי

• ב. הגירת עבודה כאמצעי לכינון מדינת כוח עבודה: מדיניות קביעת מכסות והיתרים ומערכת תמריצים להעסקת מהגרי עבודה

• 1. חגיגת העובדים הזרים, 1996-1993

• תרשים ‭.1‬ היתרי עבודה לפי ענפים, ‭2004-1993‬

• תרשים ‭.2‬ מהגרי עבודה ופלסטינים ‭2003-1990‬ (באלפים)

• 2. ההתפכחות, 2001-1996

• 3. "שמים סגורים", 2004-2001

• (כל הזכויות שמורות לעיתון הארץ, "דלתות מסתובבות‭(4.10.02 ,"‬

• ג. מגמישים את שוק העבודה: פעילותן של חברות כוח אדם

• 1. תעשייה חדשה בישראל: סחר בבני אדם

• 2. כולם יודעים - כולם שותקים...

• ד. סיכום

• פרק רביעי פניה הדיאלקטיים של הגירת עבודה: התוצאות הבלתי מכוונות אך הצפויות של גיוס מהגרי עבודה

• א. אורחים בלתי קרואים: התהוות קהילות מהגרים במדינת לא הגירה

• תרשים ‭:1‬ מספר מהגרי עבודה ללא היתר בישראל, ‭2004-1990‬ (באלפים)

• ב. אזרחים בעיר - זרים במדינה: מדיניות אורבנית והגירת עבודה בישראל

• 1. "תל־אביב-יפו אינה זרה לך": פיתוח ערוצי השתלבות עירוניים למהגרי עבודה

• ג. ניצניה של מדיניות הגירה ממשלתית במדינת לא הגירה?

• 1. המאבק על אזרוח הילדים או גלגולה של הצעה?

• אגא אני לא רואה את אבא שלי הרבה. יש רק יומיים בשבוע שאני רואה אותו בערב, כי הוא לפעמים עובד עד הלילה. צילם כריסטיאן לסקאנו

• אבא צילמה מריה קסטיליו

• משטרה אני גם נעלב כשאני נתקל בשוטרים ברחוב. אמא שלי אומרת לי להישאר לידה כדי שהשוטרים יראו מיד שיש לה בן וככה לא ייקחו אותה לתחנת המשטרה ויגרמו לה להפסיד יום עבודה. צילם חוזה לואיס אסקובר

• שכה אני מעדיף לדבר עברית. הספרדית שלי לא כל כך טובה,ואני מרוצה מהמצב הזה. החברים שלי? ישראלים, או לא בדיוק ישראלים, הם כולם בני אדם מבחינתי. צילם כריסטיאן לסקאנו

• חצר בית ספר רוגוזין בדרום תל־אביב השכלה ההשכלה של ההורים שלי לא ממש עזרה להם. השכלה אמורה לפתוח דלתות ובכל זאת הדלתות האלה היו סגורות בפניהם. רק דרך אחת נשארה. אני לומד כאן למבחנים ארציים, אני ראש שכבה בצופים, אני מנסה להיות ראוי לטיפת זיעה אחת של אמי. עתיד יותר טוב בשבילי - זו המשכורת היחידה שבאמת יכולה לגרום לעבודה שלה להיות שווה. צילם חוזה לואיס אסקובר

• בית המדינה שלי זה הרחוב. זה מה שאני מכיר,וזו הסיבה שאני רוצה להישאר כאן. ברחובות של הארץ הזאת, למרות המשטרה, אני מרגיש בטוח. בחמש בבוקר אני יכול להירדם על ספסל ברחוב, ולהרגיש בבית. צילם קרלוס זוניגה

• שאיפות זה לא סתם איזה סיפור. אני חי את הסיפור הזה. כל הדברים האלה לא מונעים ממני לאהוב את החיים שלנו כאן. כי אני לא רוצה הרבה.רק שיהיה לנו בית נחמד ובלי בעיות כלכליות. שכולנו נצליח להסתדר ושיהיו לנו כמה חברים. אני באמת לא צריך משהו מפואר. רק בית,קצת אוכל, בית ספר, ועבודה טובה לאמא שלי, כי אני לא רוצה שאמא שלי תנקה בתים כל החיים שלה.קשה לה,והיא כבר חולה כי זה כל כך מעייף. צילם לואי מרסיליו

• סוד בטח כבר שמעת את הסיפורים האלה, ותמיד יש אחד שנוגע בך יותר, אחר פחות‭...‬ אבל בכל אחד מהם יש משהו מסוים, "לכל אחד יש סיפור‭."‬ והסיפור שלי הוא שאני בעצם חי בשני עולמות שונים. אף אחד לא מכיר את המצב שלנו בארץ הזאת. כשהייתי קטן יותר, לא היה אכפת לי לומר שאנחנו מהגרים. אבל אמא שלי לימדה אותי לא להגיד "כדי שלא ישלחו את המשטרה" (שכבר הצליחו לתפוס אותה ולשחרר אותה כמה פעמים‭,(‬ ולכן לא סיפרתי לאף אחד, וזה נהיה לסוד ענק. עצום. צילם קרלוס זוניגה

• אמא אני רואה את אמא שלי עובדת 15 שעות ביום‭6,‬ ימים בשבוע, 12 חודשים בשנה, הכול בלי ביטוח לאומי, או כל סוג של תמיכה מן המדינה. אין לה הזדמנות ללכת למצוא עבודה אחרת או תקווה שמחר היא תמצא משהו, שלא ירוקן את האנרגיות שלה עד כדי כך, או שהיא תרוויח בה יותר, תנוח קצת‭...‬ היא קמה כל בוקר בשביל זה, והעבודה שלה נשכחת עם שקיעת השמש. הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו בהקשר הזה הוא מכונה‭...‬טיפה אחרי טיפה של זיעה ‭...‬ היא בונה לי עתיד. צילמה מריה קסטיליו

• הורי מפתה צילמה מריה קסטיליו

• משרד הפנימ למשרד הפנים הלכנו כולנו, כל המשפחה. הייתי מודאג מאוד. כל החיים שלך דחוסים לתוך ערמת טפסים. אתה אחראי למשפחה שלמה, שנתונה בידיהם של זרים. אמא לא ממש מבינה מה הם אומרים, ואחי יושב בצד ומצייר לפקיד תמונה כדי לתלות על הקיר. אני צריך להיזהר מאוד במה שאני אומר. אולי אני אגיד משהו לא כל כך ישראלי. צילם גיון סוורה

• אחרית דבר

• ביבליוגרפיה

• מפתח עניינים ושמות

• ללא כותרת

• ללא כותרת

עמודים:

1  3  4  5  7  8  9  10  11  12  13