ספר זה נכתב בכוונה לפתוח צוהר נוסף להיכרות עם דמותו הייחודית של רבי ישראל בעל שם טוב, דמות פלאית בת המאה ה- י"ח.
חלקו הראשון של הספר מהווה הקדמה נרחבת המתארת את דמותו של הבעש"ט. נפתח במעט מהביוגרפיה שלו, על זיקתו לקהילתו, תלמידיו ולמקום מושבו. נמשיך בהרחבה בתיאור תפיסתו המשווה את יחסי האדם עם בוראו ליחסי בן לאביו, תפיסה המדגישה את הקשר הראשוני ביניהם. נושאים אלו נדונו בהקשר ליחסו של הבעש"ט לתורת הקבלה וניסיונו לתרגם את מושגיה, מתפיסה ממשית של המציאות למערכת מושגית נפשית, הקשורה לתפקידו של האדם, לקרבתו לבוראו ולדרכי תיקונו של העולם הארצי.
החלק השני מרחיב בתיאור תופעת השבתאות במאה הי"ז, ובעיקר בגלגולה האחרון בימי הבעש"ט ובתחום מושבו, בדמות הפרנקיזם שפעל בגליציה במאה הי"ח. נדון בשורשיהן הרוחניים של תופעות אלו ובמשמעותן ההיסטורית והחברתית. נסביר את הדימיון שבין התנועה השבתאית בכלל ובגלגולה הפרנקיסטי בפרט, ובין הניהליזם הניטשיאני, שנותן את אותותיו הקשים להתמודדות גם בימינו. לאחר מכן נעסוק בזיקתו של הבעש"ט לתופעה זו בסביבתו ובניסיונו להתמודד, בצורה רוחנית, עם השפעותיה והשלכותיה הרוחניות והציבוריות. ננתח את ניסיון התיקון לתופעות אלו, בהסתמך על מקורות חסידיים ומקורות נוספים המשקפים את התמודדותו של הבעש"ט עימן, ואת יחסו הביקורתי לעימות החריף שפרץ בין החבורה הפרנקטיסטית ובין הקהילה היהודית בזמנו.
החלק השלישי שהוא עיקר הספר, הוא הצגה מסודרת של הגות הבעש"ט: הצגת יחסו לתהליך התיקון, המשיחיות, שדרכה יגיע העולם לתיקונו העמוק והשורשי; והצגת יחסו לתורה ומצוות, תפילה ותיקון המידות הפגומות.
אל הספר