אגדה תלמודית קצרה ומסתורית מספרת כי אי-שם בעבר היו השמש והלבנה שווים בזוהרם, עד שבעקבות משפט אחד שאמרה הלבנה גזר עליה הקב"ה להתמעט.
מי הם שני המאורות, ומה פירוש מיעוטה ומילויה מחדש של הלבנה? כתבי הקבלה, חכמת הנסתר של היהדות, מאפשרים לפענח את הצופן. הם מגלים כי סיפורה של הלבנה הוא משל לתולדות השכינה, הפן הנקבי של האלוהות והיסוד הרוחני של הנשיות בעולם. מיעוט הלבנה הוא אובדן השויון בין האיש והאשה, ומילויה מחדש באחרית הימים – כינונו של שויון מחודש, שהפעם יכלול את התובנות שצברה לאורך מסעה הלילי הארוך.
נפילתה ועלייתה של השכינה הוא אנתולוגיה של כתבים קבליים מתקופות שונות, המוקדשים כולם לקורות הלבנה. יחדיו, הם מצטרפים לכדי תמונה מרהיבה ומרתקת של מהות הנשיות, של הבשלתה המיוחלת בדורנו, ושל החיבור השלם וההדדי בין הזכר והנקבה. כתבים אזוטריים אלו מוגשים לקורא בצירוף מאמרי מבוא וביאורים נרחבים.
אל הספר