יש בספר זה ניסיון ראשון לעמוד על טיב הקשרים בין ספרות ההיכלות לבין הספרות התלמודית, הסידור, וטקסטים אחרים, יהודיים ושאינם יהודיים. קטעי שירה ופיוט מן התקופה התלמודית מוארים מחדש, וספרות ההיכלות מוצגת לא אחת כמקור יניקתם. עיון ספרותי, תוכני וצורני, מלווה בביקורת היסטורית מסייע בתיארוך ספרות ההיכלות מזה, וקטעי תפילה שונים מזה. כבדרך אגב מתברר הקשר בין התנאים לבין העיסוק במיסטיקה, קרי: היכלות, או מרכבה. על מנת לעמוד על חשיבות הספר, מובא כאן תקציר הפרקים:
פרק ראשון דן בפיוטים שמוצאם בספרות ההיכלות, ומשם הם נכנסו לתפילות: "האדרת והאמונה", "עלינו לשבח" ואחרים. נעשה נסיון להסביר כיצד הועברו פיוטים שונים מחוג בעלי ההיכלות לתפילה. כמו כן נדון זמנם של הפיוטים בספרות ההיכלות על פי ניתוח תוכנם וצורתם.
פרק ב' נפתח במצב המחקר בחקר הפיוט העברי הקדום, בן תקופת התלמוד, וזיקת פיוטי ההיכלות לפיוט בתקופה העתיקה. לאחר מכן נדונים כ"ט פיוטים מספרות ההיכלות על פי צורתם, תוכנם וקרבתם אל פיוטים שונים.מובאות מקבילות שונות לפיוטי ההיכלות, החל מהספרות החיצונית והאוונגליונים, עבור לקומראן ולספר הרזים, וכלה בתלמוד ובמדרשים שונים.
פרק ג' מוקדש לקריאה צמודה בתפילה הידועה "נשמת כל חי" , בחינתה, וקשריה של תפילה מיוחדת זו עם יצירות ספרותיות אחרות, ובהן גם ספרות ההיכלות.
בפרק ד' נדונים פיוטים וברכות שנשתקעו בתפילת יוצר שחרית של שבת, והפרק מדגים את חשיבות ספרות ההיכלות להבנת התפילה המסורתית.מוכח הקשר שבין ההמנון "אל אדון" ל"מעשה מרכבה", ויש בכך סיוע נוסף לקביעת זמנה הקדום, יחסית , של ספרות ההיכלות.
פרקים ה' ו- ו' דנים בשלוש הברכות הראשונות הפותחות את תפילת העמידה, ומובאות מקבילות לברכות אלו מספרות ההיכלות בצורת ברכות ורעיונות.
פרק ז' עוסק בבעיית מספר הברכות הטיפולוגי של תפילת העמידה: שמונה עשרה. תחילה נדונה תופעת מנין התפילות בשעת התפילה בשיטת המחקר המשווה : היכלות, איסלאם, תלמוד ירושלמי. לאחר מכן מוצע הסבר להתלכדות ברכות שונות לכדי תפילת שמונה עשרה.
הספר מסתיים במפתח מפורט הכולל : למעלה ממאה ושבעים מטבעות ברכה, עשרות פיוטים, וכן גם רשימה ביביליוגרפית בת כמאתיים ערכים בתחומי ספרות ההיכלות, הפיוט הקדום, הספרות התלמודית והסידור.
אל הספר