הגלות וגאולת ישראל מסמלות את הניכור העצמי של האדם ואת תקוותו לגאולה. על בסיס רעיון חסידי זה, גבריאל שטרנגר עוקב אחרי מסעו של היחיד אל חירותו האישית. הפסיכואנליזה מתארת בפרוטרוט את היטלטלות האדם בין געגועיו למצב קדמון של התמזגות עם אמו לבין הצורך בקיום עצמי. תורת הקבלה רואה בשבר הפנימי של האדם הד לצמצום הנוכחות האלוהית - צמצום שבזכותו קיים העולם הזה. חווית הגירוש מגן עדן, והקושי בקבלת המציאות הלא מושלמת, מצרים את המרחב הרוחני שלנו ומביאים אותנו לחיפוש קיצורי דרך ופתרונות שווא. מתוך שילוב מקורי של רעיונות קבליים וחסידיים עם תובנות של הפסיכואנליזה המודרנית, המחבר מתחקה אחר תהליכי ההתבגרות הנפשית של האדם, כפי שבאים לידי ביטוי, לדעתו, בהגדה של פסח. סיפור יציאת מצרים הוא סיפור של האדם המבקש לגאול את עצמו מהקיום הכוזב, כדי לפתח קיום אמיתי, המעוגן בנשמתו שהיא חלק אלוה ממעל. שטרנגר פורץ את הדיכוטומיות המקובלות (כגון דתי-חילוני, רוחני-גופני, תיאולוגי-פסיכולוגי), ופותח פתח לשיח רוחני ותרבותי שונה, מתוך התייחסות אל תורת ישראל כרלוונטית לאדם המודרני המחפש את אושרו האישי.
אל הספר