בחוברת זו התבקשנו לעמוד על ממדי חדירתו של המדיום החדש (הטלויזיה), האלקטרוני-חזותי, אל חצר הקיבוץ, על מידת השפעתו ועל אופני הפעלתו, משמע - עד כמה הוא ממלא תפקיד של נושא מסריה של חברה קיבוצית.
על כך ימצא המתעניין נתונים בגוף העבודה ובנספחיה, וביתר פירוט בחוברת המסכמת סקר משותף שנערך על ידי "יד טבנקין", המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה ומחלקת ההסברה והתקשורת של ברית התנועה הקיבוצית.
אולם לא די בתיאור המצב הקיים ובניתוחו. ראינו מחובתנו להציג בפני מקבלי ההחלטות ברמה התנועתית כבפני החברים בקיבוציהם – דרכים שונות להפעלת מערכות טלויזיה (וידיאו) בקיבוץ.
המחקר מצביע על כמה אפשרויות פיתוח של הפקות קיבוציות ברמה הארצית-תנועתית, האזורית והמקומית. הוא שם את הדגש על דגם של טלויזיה קהילתית, דגם שיש בו הבטחת שירות לצרכים קיבוציים מובהקים ברמת הכלל כברמת הפרט. על הטלויזיה הקיבוצים להוות אמצעי תקשורת דמוקרטי, המקיים ערוץ פתוח לשני הכיוונים, ולהימנע מדפוס הפעלה של הנחת המסר "מגבוה", מהמרכז התנועתי או מייסדי הקהילה היחידה. אין חבר קיבוץ אמור להיות צופה פאסיבי, חשוף בכורסתו לדבר "חכמי ההלכה והמעשה", שלעיתים הם נבחרים ובמקרים לא מעטים הינם ממונים מטעם עצמם.
בשולי המחקר מובאים כנספחות דברים שהושמעו ביום עיון, שנערך מטעם "יד טבנקין" בעקבות פרסום דו"ח הביניים של המחקר. בחרנו להביא את הדברים שהתמקדו בצד העקרוני והערכי של הפעלת הטלויזיה בקהילה הקיבוצית.
אל הספר