בכרך זה על הרמב"ם בולט הספר בייחודו בהשוואה המפורטת שבין גישתו של הרמב"ם למחלות ולסיבות התחלואה לבין הגישה המקובלת בימינו. "הרמב"ם", כותבת המחברת, "היה פורץ דרך יחסית לרקע התרבותי-מדעי של תקופתו, כאשר התפיסה הרפואית הרווחת בתקופתו התבססה על תורת ארבע הליחות של היפוקרטס וגלנוס ועל אמונות תפלות. לא נערכו מחקרים אנטומיים מעמיקים על גוף האדם ומסקנות התצפיות שבוצעו בעיקר על בעלי חיים יונקים יוחסו לגוף האדם. מדע האנטומיה הפיזיולוגית לא היה קיים וכמובן לא עמדו לרשות הרמב"ם ובני דורו אמצעי הבדיקה והמחקר שעומדים לרשות הרפואה המודרנית.
אל הספר