עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר עשויים להיות תחת מעקב תמידי וחודרני שלא נראה כמותו בעבר. נוזקת מעקב מוחדרת בהיחבא למכשירי הטלפון שברשותם ומאפשרת למפעילהּ גישה לכל אורחות חייהם ומחשבותיהם: ללוח הזמנים שלהם ולמיקומם הגיאוגרפי, לתכתובת ההודעות האישיות שלהם, לתמונות ולסרטונים שצילמו במכשיר ואף לשיחות שניהלו בין באמצעות המכשיר ובין שלא. מעקבים אלו פוגעים בזכויות יסוד כגון הזכות לחופש ביטוי והזכות לפרטיות ומובילים לאפקט המצנן את חופש העיתונות.
נפגעי המעקבים חסרי אונים. גם כאשר הצליחו להתחמק מהמעקב, אין בידם אפשרות מעשית לתבוע פיצוי בגין הפגיעה החמורה בזכויותיהם. המחקר המובא לפניכם מבקש לענות על השאלות האלה: האם יש אפשרות לתבוע את מי שנתן מלכתחילה בידי אותם משטרים אפלים את כלי המעקב החודרניים הללו? האם דינן של החברות המפתחות את נוזקות המעקב כדינן של תוכנות שיתוף הקבצים מתחילת שנות ה-2000? האם NSO צריכה לשאת באחריות תורמת לפגיעה המבוצעת באמצעות נוזקת המעקב פגסוס שפיתחה, בדומה לאחריות שהוטלה על נאפסטר או גרוקסטר להפרת זכויות היוצרים שביצעו משתמשיהן?
אל הספר