ספר זה מתמקד בנרקיסיזם כתופעה בנפש המרוכזת בעצמה. זו דרך חשיבה והתייחסות שבה האדם שם את עצמו ואת נקודת מבטו במרכז, מעל כל דבר, כוודאות שלא ניתן לערער עליה ולנהל עליה משא ומתן. מדובר באדם שנוהג כחסר יכולת להסתכל על עצמו מהצד, מתוך הבנה שלמטבע שני צדדים, ובאופן הזה לאפשר הידברות ודיאלוג עם הזולת. כמו נרקיס המיתולוגי המאוהב בדמותו המשתקפת במים הוא זקוק לאחר כמראה שמשקפת ומהדהדת את הקסם, את החשיבות העצמית ואת תחושת העליונות שלו. הוא תופס את עצמו כדמות אידאלית ומצפה שאחרים יראו אותו באותה צורה; האידאלי והריאלי נעשים לישות אחת בנפשו, וכך הוא הופך להיות בלתי נגיש ויחסיו עם אנשים עולים על שרטון. לרוב, הנרקיסיסט אינו מגיע לטיפול נפשי מאחר שהוא משוכנע שכל הבעיות ביחסים נובעות מהתנהגות לקויה של אחרים בחייו. מי שמגיע לטיפול הם קורבנותיו – בני זוג או ילדים – ובעיקר בהם מתמקד הספר שלפניכם.
ספר זה מתמקד בנרקיסיזם כתופעה בנפש המרוכזת בעצמה. זו דרך חשיבה והתייחסות שבה האדם שם את עצמו ואת נקודת מבטו במרכז, מעל כל דבר, כוודאות שלא ניתן לערער עליה ולנהל עליה משא ומתן. מדובר באדם שנוהג כחסר יכולת להסתכל על עצמו מהצד, מתוך הבנה שלמטבע שני צדדים, ובאופן הזה לאפשר הידברות ודיאלוג עם הזולת. כמו נרקיס המיתולוגי המאוהב בדמותו המשתקפת במים הוא זקוק לאחר כמראה שמשקפת ומהדהדת את הקסם, את החשיבות העצמית ואת תחושת העליונות שלו. הוא תופס את עצמו כדמות אידאלית ומצפה שאחרים יראו אותו באותה צורה; האידאלי והריאלי נעשים לישות אחת בנפשו, וכך הוא הופך להיות בלתי נגיש ויחסיו עם אנשים עולים על שרטון. לרוב, הנרקיסיסט אינו מגיע לטיפול נפשי מאחר שהוא משוכנע שכל הבעיות ביחסים נובעות מהתנהגות לקויה של אחרים בחייו. מי שמגיע לטיפול הם קורבנותיו – בני זוג או ילדים – ובעיקר בהם מתמקד הספר שלפניכם."מנשה כהן מזמין אותנו להתבונן איתו במראה הנרקיסית המלאה: הוא משקף לנו את הדמות הנרקיסית של ההורה, ואת הדמות שמאחורי המראה, את דמות הילד הפגוע: הילד הפגוע של ההורה, וההורה הפגוע שהיה ילד. הוא מתבונן בהפרעה הנרקיסית כהפרעה ביחסים בין אישיים, בקרבה ובאינטימיות. הנרקיסיסט לכוד בדפוסים שחוסמים את יכולתו לראות את הזולת ולחוות עמו הדדיות. פעמים רבות זו הפרעה מוכחשת שקשה לזהות אותה, והיא מקור לסבל וקושי גם למטפלים".
אל הספר