בימים אלו מתנהל בישראל מאבק ציבורי עז על שינויים חוקתיים רחבים ועמוקים. בין היתר, הוגשו הצעות חוק הכוללות סעיפים המכוננים "פסקת התגברות" – מנגנון שיאפשר חריגה מכל חוקי היסוד. הצעות אלו מתווספות להצעות למנגנון חריגה שהונחו בשנים האחרונות על שולחן הכנסת והועלו גם על ידי חוקרים, ארגוני חברה אזרחית, עיתונאים, מפלגות ופוליטיקאים.
מחקר מדיניות זה מסביר מהי פסקת התגברות (או בשמה הנכון יותר, "מנגנון חריגה"), מהם השימושים שנעשו בה בארץ מוצאה – קנדה, ומדוע היא אינה מתאימה לישראל.
המחקר טוען כי במנגנון החריגה טמונות שלוש סכנות: סכנת השימוש העריץ, הפוגע בזכויות האדם פגיעה חמורה במיוחד או המסכן את הבסיס הדמוקרטי של המשטר; סכנת השימוש התכוף, כך שההגנה החוקתית על זכויות האדם ועל שלטון החוק נחלשת; וסכנת האפקט המצנן – עצם קיומו של המנגנון יגרום להשפעה מצננת על פסיקתו החוקתית של בית המשפט העליון ועל הייעוץ המשפטי לכנסת ולממשלה. המחקר מראה כי בקנדה שימש המנגנון גם לפגיעה חמורה בזכויות האדם, ויש להניח שגם בישראל יוביל אימוצו של מנגנון חריגה לפגיעות כאלה.
אל הספר