בשנים האחרונות מחקר עשיר עוסק בתעסוקת חרדים, אך רק מחקרים ספורים עוסקים בשאלת האיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים ובנקודת המבט החרדית בכל הנוגע לעוני ולפרנסה. האם מצבם הפיננסי של משקי הבית החרדיים השתפר בעקבות העלייה בשיעורי התעסוקה, או שמא הוא הידרדר בשל העלייה ביוקר הדיור והמחיה? האם הקורונה פגעה באיתנות של משקי הבית החרדיים, או שאלו התגברו עליה בדומה למרבית המשק הישראלי? כיצד קואליציה ללא חרדים משפיעה כלכלית על משקי הבית החרדיים?
גיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית מביא לכך שהחלטות הקשורות בכניסה להכשרה מקצועית ולתעסוקה מתקבלות כחלק מההתנהלות הכלכלית של משק הבית כולו. מחקר זה בוחן אפוא את התמורות שחלו באיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים ואינו מתמקד בהכרח בגברים החרדים או בנשים החרדיות.
ממצאי המחקר מראים בין השאר כי ישנה עלייה ברמת החיים של משקי הבית החרדיים הנובעת בעיקר מגידול בהכנסות מתעסוקה. עם זאת, המחקר מראה שהפער השלילי בין הכנסות להוצאות שראינו בעבר עודנו קיים ומתריע כי פער זה אינו בר קיימא. בסיומו של המחקר מוצגים צעדי המדיניות שנקטה הממשלה היוצאת (הממשלה ה־36) וכן המלצות המשלבות בין תמריצים לבין סנקציות לשיפור מצבם של משקי הבית החרדיים.
אל הספר