ספר זה עוסק ביחסים בין-אישיים, בקירבה בין בני זוג ובין הורים לילדים, במבט על מה שמפריע להם להתקיים, להתפתח ולהתממש בדרך בריאה בחייהם. לאורך הספר מוצגים כמה מהמחסומים שנוצרים בעקבות ההשתקעות בנקודת המבט האגוצנטרית, המרוכזת בעצמה, כלומר זו הנגועה בנרקיסיזם. הנרקיסיסט זקוק לקשר עם אחרים רק בשביל עצמו ובתנאיו שלו – מצב אנומלי שבו השותפים לקשר חווים חסך ותסכול תמידי הגורם לנפש להשתבש בנוכחות נרקיסיסטית שמכתיבה ריקוד שפורע את עולמו הרגשי ואת זהותו של החשוף לה.
ספרו החדש של מנשה כהן מראה כיצד השותפים לקשר עם הנרקיסיסט משתפים פעולה עם המתעלל, לרוב בלי שהם מודעים לכך, ובמובן זה הם "רוקדים" אתו ולא מצליחים להשתחרר ממנו, ובסופו של דבר מוותרים על עצמם. נרקיסיסט אינו יכול לחוות לבד את ההפרעה שלו; הוא זקוק לשותף על מנת לחיות אתו ודרכו את הפתולוגיה שלו – פתולוגיה של יחסים. הדבר בא לידי ביטוי במה שמתואר בספר כ"התאטרון הנרקיסיסטי", כמופע של הנרקיסיסט שבו הוא מחצין הכול על במת החיים ומגייס "דעת קהל", יוצר מהומה רבתי על מה שעוללו לו, בעודו מציג את עצמו כקורבן האולטימטיבי. באופן הזה הוא נהיה בלתי נגיש והצופים ב"תיאטרון" נעשים למשתפי פעולה בניצוחו.
אל הספר