ביאליק הכיר את נחום גוטמן עוד בהיותו ילד בבית אביו (הסופר ש. בן ציון) באודסה כאשר ביאליק, בן ציון ולווינסקי עבדו על הכנת מקראות לילדים ואיסוף אגדות מהתורה שבעל-פה אשר התרחבו והיו ל"ספר האגדה". כעבור עשרים וחמש שנים הם שיתפו פעולה בברלין כאשר גוטמן הצעיר אייר את שיריו ואגדותיו של ביאליק בספר "ויהי היום". לאחר מכן אייר גוטמן את "סיפורי המקרא" המעובדים של ביאליק ואת ספרו "שירים ופזמונות לילדים".
ספרה של יעל דורון מתייחד בכך שהוא בוחן את כלל יצירתו החזותית והספרותית של גוטמן לאור הרקע הספרותי ומערכת יחסיו עם דור האבות, ובראשם ביאליק. כל אלה התרחשו בתקופה הרת גורל של שינויים בזהות היהודית, על סיפה של הקמת מדינת ישראל. הספר מלווה את יצירתו של גוטמן הצעיר, כמו גם את יצירתו המאוחרת; את שיתוף הפעולה הפורה בין גוטמן לביאליק ואת היוולדותו של גוטמן כסופר לאחר מות דור האבות.
סאטירה, אירוניה, פארודיה והומור מאפיינות את כלל יצירתו של גוטמן, והן ביטוי ספרותי ל"דיאלוגיות חזקה" כמאמרו של בחטין. זהו דיאלוג עם דורות קודמים, עם דור האבות, דיאלוג עם קבוצת ההשתייכות הדורית (אמנים ארצישראליים, אופקים חדשים), דיאלוג בין ספרות לאמנות ודיאלוגיות פנימית נמרצת בינו לעצמו. לא בכדי הפך גוטמן לסופר המשלב מילים וציורים. ספרה של יעל דורון מתחקה אחר עקבותיה של דיאלוגיות זו ביצירתו הפורייה, המרובדת והרב-תחומית של גוטמן.
אל הספר