המילה "קנון", בהוראתה היוונית העתיקה, פירושה אמת מידה, ובשימושה השגור בהקשר העכשווי פירושה אוסף כתבים הנחשב לפאר היצירה של תרבות כלשהי, מגלם ערכים החשובים לה וממלא תפקיד מרכזי בפעילותה האינטלקטואלית והתרבותית. אם הקנוני נתפס כבעל זיקה לעילית החברתית ולמוסדותיה, שם התואר "פופולרי" קושר את האובייקט שהוא מבקש לתאר אל העם (populus), ולקישור זה נלווית לעיתים תכופות ההנחה כי "ההמון" – הפשוט, העממי, הוולגרי – הפוך בתכונותיו ובהרגליו לאותה עילית מצומצמת.
המונחים "קנוני" ו"פופולרי" מושפעים מתנודות היסטוריות ומשינויים תרבותיים, והניסיון למפות על פיהם את הספרות מעורר שאלות לגבי היחס המורכב שבין אסתטיקה לפוליטיקה. המאמרים המכונסים בספר זה מבקשים לעסוק, כל אחד בדרכו, בשיח ההיסטורי או התרבותי שמאפשר את ההבחנה בין "גבוה" ל"נמוך" – ובתוך כך לעמוד על יחסיותן של אמות המידה שעל פיהן מוגדרת היררכיה ספרותית. הם פורשים מניפה רחבה של התייחסויות למפגשים שבין הקנוני לפופולרי, בזמנים ובתרבויות שונים: מבית הכנסת האיטלקי של המאה ה-18 ועד תוכניות האירוח האמריקאיות; מאלעזר בירבי קליר ועד סטיבן קינג.
אל הספר