אלוין טופלר כתב בשנת 1980 את ספרו הידוע "הגל השלישי", אשר בו מתואר מהלך ההיסטוריה האנושית כשלושה גלים: חקלאי, תעשייתי ופוסט-תעשייתי. לטענתו, תקופת המעבר בין גל אחד למשנהו כרוכה במאבקים קשים וממושכים. זו התמונה אשר לה אנו עדים היום בתחום החינוך – בעולם בכלל ובישראל בפרט. ספרו של אברהם פרנק מקבץ כ-70 מאמרים אקטואליים שפורסמו בתקשורת הישראלית בארבע השנים האחרונות. המאמרים בוחנים את מערכת החינוך מתוך ראייה ביקורתית, לפי הנושאים הבאים: מדיניות משרד החינוך; הרוח בחינוך; השיטה הבגרותית; חינוך ערכי; מנהלי בתי הספר ועוד.
החינוך בישראל נתון לביקורת ציבורית קשה ומוצדקת, שכן בעידן טכנולוגי מתקדם הוא מוסיף להתנהל כמו בתי הספר מלפני מאה וחמישים שנה. אלא שהמבקרים הרבים מתקשים להצביע על אלטרנטיבות ברורות וכוללות. המחבר, אשר נשען על מקורות מגוונים, מציג השקפה בהירה ביחס לכיוונים שאליהם צריכה מערכת החינוך לפנות. בחלקו האחרון מציג הספר חזון רב-תחומי ובר-השגה, מפתיע בעוצמתו, לקראת שנת 2020.
בישראל אין פורום מקצועי לתכנון אסטרטגי של תחום החינוך, שר בודד מקבל את ההחלטות. עם זאת, בעיקר לאחר תנועת המחאה של קיץ 2011, מתקיים אצלנו שיח ציבורי-חינוכי ער. מאמריו של המחבר, אשר ראשיתם בשנת 2008, היו ודאי מאיץ בדיון הזה. מטרתו העיקרית של הספר – להעצים עמדה ציבורית שקוראת לבחינה מחודשת של צורכי המערכת.
אל הספר